תנורו של עכנאי
שלום הרב מיכי אני לומד עכשיו את סוגיית תנורו של עכנאי . האם יהיה נכון לומר שהמסר של הסיפור הוא שדעת הרוב של חכמים היא זו הקובעת למרות שהיא אינה בהכרח נכונה? { אמת אלוקית}וזהו פשוט כלי על מנת שנוכל לקיים חברה מתוקנת באופן מסודר?
בד"כ הרוב הוא גם מדד לאמת. אבל בנוסף, הרוב קובע גם מפני הסדר והשלום. ראה בחינוך במצווה "אחרי רבים להטות".
אבל המסר של הסיפור הוא שאין להשגיח דבר אחר פרט לחשיבה שלנו ולכללי ההלכה. בלי קשר לרוב ולאמת.
לא יכול להתאפק, מכיוון ששאלת מה הלקח של הסוגיה, הנה קטע נהדר של ברנש בשם נועם פרימר:
ביקשו ממני פה באיזה בית כנסת לדבר בליל שבועות. אמרתי בשמחה אני אדבר על דין מיגו בתרי ותרי. אמרו לי אולי משהו טיפה יותר קליל. אמרתי בכיף אני אעיר הערה יסודית בעניין עד אחד נאמן באבידה. אמרו לי תראה אנשים רוצים לשמוע משהו שמושך את הלב. אמרתי מצוין מה מושך את הלב יותר מדיון ביחס בין ספק ספיקא משם אחד לספק ספיקא שאינו מתהפך. אמרו לי תשמע זה לא בדיוק הכיוון שלנו אולי נוותר. מה עם תנורו של עכנאי? הצעתי. הם נדלקו. זה בדיוק הסגנון שחיפשנו. יאללה מעולה. סגרנו. אז אני ככה נרגש להזמין את הציבור באחת וחצי בבית כנסת אהבת תורה ברחוב אליעזר הגדול נעסוק בשאלה האם תנור חרס שנחתך לחוליות והודבק מחדש באמצעות חול או טיט שניתן בין החוליות נחשב תנור שלם שמקבל טומאה או כמו כלי שבור או כלי אדמה שאינו מקבל טומאה ונשאר בטהרתו. בואו יהיה מעניין.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
