אינטואציה – בעקבות ספרך 'אמת ולא יציב'
שבוע טוב, ברוך ה' השבת סיימתי את הספר 'אמת ולא יציב' , ספר מעולה שבאמת נותן סקירה טובה על הפונדמנטליזם , פוסט מודרנה וכדומה.
לאחר שאתה סוקר את הפוסט מודרנה והפונמנטליזם, ואתה מראה שאמת לא שווה ערך לוודאות, אתה כותב שישנה אפשרות שלישית שהיא שימוש באינטואיציה כדי להגיע לאמת.
הבעיה כאן היא האינטואיציה לגבי ערכים.
כאשר אתה כותב שיש לכל בני אדם אינטואיציה שהשמש תזרח מחר, אני יכול לקבל את זה. אך כאשר מדובר בערכים – העניין שונה. אני סובר שאם תיכנס יותר לעומק של 'האינטואיציה הערכית' , היא מורכבת מחינוך, תרבות וחברה, ולכן היא לא משקפת את האמת!
במדינות הפשיסטיות של אמצע המאה ה20 , למות למען הקנצלר או הקיסר היה נחשב כערך עליון, ועפ"י 'האינטואיציה' היפנית לקיסר היה מעמד של קדושה. לעומת זאת, במדינות המערביות ערכים של שוויון וחירות היו נחשבים לערכים עליונים, ולספקנות היה מעמד גבוה. ושניהם באותו הזמן היו טוענים שהם פועלים עפ"י האינטואיציה שמובילה לאמת.
מתוך כך, אם אנחנו מגיעים למסקנה שערכים ואינטואיציה ערכית מושפעת באופן ישיר מתרבות וחינוך, זה חוזר לכך ששום ערך לא נכון יותר מהשני – מכיוון ש'כל אחד והאינטואיציה שלו' , וכך אנחנו חוזרים שוב לפוסט – מודרנה ולחוסר אמת.
אשמח שתענה לי על זה, ותקן אותי אם טעיתי בהבנה של האינטואיציה בספר.
שבוע טוב!
לדעתי היחסיות הערכית לא כל כך קיצונית כפי שכתבת. כולם מסכימים שאסור לרצוח ולגנוב ולפגוע בזולת ושיש ערך לעזור לזולת. מעבר לזה, תפיסות פשיסטיות מתעוררות לפעמים אבל לאחר זמן קצר דועכות.
אין לי דרך לשכנע מישהו ספקן שיש אמת ערכית. טענתי היא שאם תחושתך היא שיש אמת ערכית (כלומר אם אתה חש שמי שסבור אחרת ממך טועה ונוהג רע) אין שום הכרח לזנוח אותה (כפי שיש הטוענים).
שלום הרב מיכאל
מקריאתי את הספר "אמת ולא יציב" עלתה בי שאלה דומה מאוד: לגבי טענות עובדה הצגת דרך שיטתית לבקר את האינטואיציה-כללי ההיסק ה"רכים" והפירכות עליהם. לא כל כך הבנתי איזה שיטות בקרה יש לטענות מוסר. אשמח אם תוכל להבהיר את הנושא.
תודה רבה
ככלי ההיסק הרכים מתבססים גם הם על עקרונות יסוד. הוא הדין בתחום האתי. ערכים הם עקרונות היסוד, והטיעונים הלוגיים והרכים יותר מתבססים עליהם וגוזרים מהם מסקנות. ההבדל בין התחומים אינו בכללי הגזירה אלא במקור האקסיומות: בתחום העובדתי אלו תצפיות או הנחות על העולם (כמו עקרון הסיבתיות), ובתחום האתי אלו תובנות מוסריות (שגם הן סוג של תצפית, כפי שאני מסביר בספר ובחלק השלישי של המחברת הרביעית כאן באתר).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer