אמונה ברורה

האם נכון לומר שמבחינתך, התנ"ך כולו, הוא טקסט נבואי שמשקף את המסרים של הבורא לנבראיו?

כתבתי שיש חזקה שכן עד שיוכח על פסוק כלשהו אחרת. מה התנ"ך משקף זו שאלה אחרת. לדעתי לא הרבה, לפחות לנו כיום. כתבתי כאן בעבר (וארחיב בטרילוגיה שלי) שקשה ללמוד משהו מפסוקי התנ"ך. כל אחד מפרש אותם בהתאם לתובנותיו שלו. אני לא מכיר מישהו שלמד משהו מהתנ"ך וויתר על תפיסה שלו בגלל זה.

אני נוטה לחשוב שהספר לא חובר על ידי משה, הרי הספר מדבר בלשון עבר ובגוף שלישי, מה עוד שכתוב בתורה שמשה כתב את התורה להניח בארון…
טוב, כנראה שאיבדתי את חלקי בעולם הבא ברגע זה…
יש לרב אפשרות להציל אותי מרדת שחת ולשכנע אותי שהוא אכן נכתב על ידי משה ?

מה הבעיה לומר שה' הכתיב לו את התורה (כמקובל אצל רוב חכמי ישראל) ולכן היא מנוסחת בגוף שלישי?

שי, תשאל פה יש לו ידיעות רבות לענ"ד.
https://rationalbelief.org.il/
יש גם רבנים שמאוד בקיאים בתנ"ך הייתי מציע לך לשאול אותם.

אני לא בטוח שזה שהספר מדבר בלשון בעבר גוף שלישי זה לא היה הצורה המקובלת בימים הללו… מה גם שאין לך היפותזה כיצד אלוקים יכתוב את התורה. (ע"פ האמונה הדתית), וממילא השאלה מעיקרא ליתא.

לשי –
הטענה שהעובדה שהספר מדבר על משה בגוף שלישי היא אינדיקציה שהכותב הוא אישיות אחרת, היא טענה ישנה. זה לשונו הק' של רבי ברוך שפינוזה בתחילת פ"ח ממאמר תיאולוגי מדיני (זמין להורדה ברשת):

"לא זו בלבד שמחבר הספרים הללו מדבר על משה בלשון נסתר (גוף שלישי בלשונינו), אלא יתר על כן הוא מעיד הרבה על משה, כגון 'ה' דיבר אל משה', 'ה' דיבר אל משה פנים אל פנים', 'והאיש משה עניו מאוד מכל האדם', 'ויקצוף משהעל פקודי החיל', 'ולא קם נביא עוד בישראל כמשה'.

את הראיה מכך שהכתוב מספר כי משה כתב את התורה והניחה בארון, מכאן שהספר שלפנינו אינו ספר התורה המקורי, מייחס הנ"ל לאבן עזרא בכבודו ובעצמו, שמרמז על כך בתחילת ספר דברים (עה"פ בעבר הירדן). כלומר, שפינוזה תולה עצמו באילן גבוה, בטענתו שמהמקרא גופא מוכח שהטקסט שמ"ר נתןן לבנ"י קצר ושונה מנוסח התורה שלפנינו.

היו בנידון התכתבויות רבות באתר, ראה למשל כאן (בהמשך השרשור):

https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%99%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%95/

כמובן שלא באתי להכניס ראשי בין ההרים, אלא מראה מקום אני לך, ותן לחכם ויוסיף לקח, ויזכה לש"י עולמות הצפונים לצדיקים בג"ע.

לא שאלתי אותך מהי כוונת הפסוקים, אלא האם הפסוקים משקפים את המסרים של הבורא לנבראיו (יהיו אשר יהיו)?
הנחה א': ה' רוצה למסור לנבראיו מסרים.
הנחה ב': ה' מעביר את מסריו דרך נביאים.
הנחה ג': התנ"ך הוא דברי הנביאים.
הנחה ד': אתה מאמין בתנ"ך.

מסקנה: אתה אמור להאמין שהתנ"ך משקף את המסרים של הבורא לנבראיו (יהיו אשר יהיו).

פלוני היקר. מכלל מה שעניתי תוכל ללמוד ש-4 ההנחות מקובלות עליי. אתה שואל האם גם המסקנה כך? למה לא תשאל אותי האם לדעתי 2+2 =4? אם אתה מתכוין לשאול אותי מה דעתי אל טאוטולוגיות, דעתי חיובית מאד. הן תמיד נכונות.

רציתי לקבל ממך הודאה בכתב שאתה מאמין שהתנ"ך הוא המקור הבסיסי ביותר שלנו להכרת רצונו של הבורא (עדיין לא קיבלתי).
לא שאלתי אותך על התרגיל והטאוטולוגיה, כי מהתרשמותי מעמדותיך, לא מצאתי פרצות בתחומים האלה. אבל אם אתה באמת מאמין במסקנה הנ"ל (שעדיין לא קיבלתי אישור עליה), אני אבין שהאמונה הזאת, היא המכנה המשותף הבסיסי בינינו, ומהנקודה הזאת, אני אוכל לנסות לשכנע אותך שיכול להיות שיש צורך לחשב מסלול מחדש בחלק מעמדותיך.

רוצה גם חתימת עו"ד?
אני אכן מסכים שהתנ"ך ניתן מהקב"ה. האם ניתן דרכו להכיר את רצונו? כתבתי שאני בספק רב. לצערי אין לי עו"ד להחתים כאן.

לא שאלתי האם ניתן להכיר את רצון הבורא דרך התנ"ך בלבד, אלא האם אתה מאמין שהבורא רצה ללמד משהו (יהיה אשר יהיה) את נבראיו על ידי התנ"ך (עדיין לא קיבלתי).
נראה לי שמשום מה, אתה חושש להודות בזה. אתה מודה שאתה מאמין שהתנ"ך ניתן מהבורא ואני מניח שאתה לא סובר שהתנ"ך ניתן ללא סיבה, אלא ההיגיון אומר שיש סיבה לנתינת התנ"ך, והסיבה היא העברת מסרים לנבראיו (יהיו אשר יהיו).
ההכרה בתנ"ך כספר המסרים של הבורא (יהיו אשר יהיו) היא ההקדמה לשלב הבא שאני מכוון אליו (פענוח המסרים, תלוי קודם כל בהכרה הבסיסית הזאת).

לא התכוונתי שפענוח המסרים הוא השלב הבא, אלא שבשביל להגיע אל פענוח המסרים, צריך קודם כל את ההכרה שהתנ"ך הוא ספר המסרים של הבורא, ואז יהיה אפשר בטיעונים לוגיים, להמשיך אל שלבים נוספים, עד שנגיע בעזרת ה' אל הפענוח היותר מסתבר של המסרים.

זה כבר מתחיל להיות הטרדה. כתבתי את הדברים שחור על גבי לבן, ואם יש בעיה בהבנת הנקרא יש לטפל בה אבל לא כאן. אני לא אחזור לכך יותר. אם יש לך משהו להוסיף – היכבד וכתוב אותו.

בסך הכל, אני רוצה לנסות לחתור אל האמת (כמה שניתן מבחינה לוגית).
עמדותיך בנושאים מסויימים, נוגדות את מסורת חז"ל כפי שהתקבלה במשך הדורות עד ימינו, וגורמות לך ולאחרים לנטוש אותה לטובת דרך חדשה.
אתה בעל השפעה על אנשים שונים וחלקם נוטה לאמץ את עמדותיך, רק כי הוא סומך עליך.
אני מניח שתשיב על זה שאתה לא מכריח אחרים לחשוב כמוך וכו', אבל בפועל הם מושפעים ממך.
שאלה: למה זה מפריע לי?
תשובה: ההשלכות של הנטישה (לפי המסורת שדחית) הן הרות גורל ויכולות לפגוע באנשים שאימצו את עמדותיך, לכן מן הראוי, לבחון האם העמדות שלך, אכן מסתברות יותר מהעמדות המסורתיות.
אל תחשוב שרצוני להיות שוטר מחשבות ולנסות להשתיק אותך, אדרבא, אני רוצה לפתוח את הנושאים השנויים במחלוקת, ולברר איתך לאיפה ההיגיון נוטה יותר, אל המסורת המקובלת או אל עמדותיך החדשות.

כבר דובר על הבנת הנקרא, לא? המוטיבציות שלך לא ממש משנות לי ולא הן נושא הדיון. מצדי הן יכולות להיות אפלות או נפלאות. לתקן או לקלקל. זה לא משנה. אני עוסק בטענות ולא במוטיבציות או באדם שטוען. אני חוזר ואומר שכל שאלותיך נענו, ואם אתה רוצה להמשיך ולהעיר משהו חדש אתה מוזמן.

התגובה הקודמת הייתה חשובה בעיניי, כי רציתי לפייס אותך על תחושת ההטרדה ולהסביר לך את כוונותיי.
לעת עתה, אסתפק בשאלות ובתשובות שהיו עד עכשיו ובלי נדר אמשיך (ככל הנראה אחרי צאת החג) מההנחה המשותפת שהתנ"ך הוא המקור הבסיסי להבנת מסריו של הבורא.
חג כשר ושמח, לך ולכל ישראל.