אתאיזם ודואליזם
שלום רב.
כיצד יכול אדם להיות אתאיסט אך דואליסט? במילים אחרות, אם הוא איננו מטריאליסט מה מפריע לו לקבל את קיומו של אלוהים?
לא הבנתי את השאלה. אדם יכול להיות דואליסט כי הוא חווה בתוך עצמו וזולתו משהו לא חומרי. מדוע זה מחייב אותו לקבל את קיומו של אלוהים? לא תמיד הבסיס לאתאיזם הוא הכחשת קיומה של רוח בכלל. יש שיטענו שגם אם קיימים ישים רוחניים (כמו נשמה של בני אדם), עדיין אין סיבה לקבל את קיומו כי לא ראינו אותו, ולכן נטל הראיה על מי שטוען שהוא ישנו.
לדעתי האמונה בקיום של יסוד רוחני, לצד יסוד חומרי, איננה קוהרנטית אם לא מניחים את קיומו של אלוהים.
שהרי מי שמאמין בדואליות הזו מאמין גם באיזושהי קורלציה בין שני היסודות ואם כך נשאלת השאלה: כיצד מתאפשרת הקורלציה הזו מלכתחילה?
בעיניי התשובה הקוהרנטית היחידה לכך היא בהנחת קיומה של רשות רוחנית המגשרת, גם אם חלקית בלבד, בין הנפרדים.
אפשר גם להיות מטריאליסט ולהאמין באלוהים לא חומרי שמחוץ לעולם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer