בדיקה סינטתית?
בס"ד
שלום רב,
בהתייחסותך להוכחת הגישה שלך כלפי המכלול הסינטתי-רציונלי כולו בעקבות קושיותיו של דיווד יום, אתה נותן לכך הוכחה סטיסטית במשל הקונפליקט האקטואליסטי-אינפורמטיביסטי.
שם אתה כותב כי ניתן בקלות להפריך את התפיסה האקטואליסטית ע"י ניסוי שיאשש את המקרה הבא כפי שחוזה (נכונה) האינפורמטיביסט. כי הסיכוי שתצדק בפעם הבאה לגישת האקטואליסטית שואפת לאפס לעומת הגישה האינפורמטיביסטית.
אך רציתי לשאול עד כמה הוכחות סטיסטיות אכן יכולות לשמש תחת איזשהוא צד בוויכוח שלך עם דיווד יום כאשר הוא איננו מקבל את עיקרון הסיבתיות כלל.
הרי עד כמה שמישהו לא מקבל את עיקרון הסיבתיות לא נכון לומר שלטענתו הסיכוי שבפעם הבאה יקרה X הוא אחד לאינסוף. כי ההנחה הסטיסטית בעצמה מקבלת אחת משלושה האפשרויות הבאות: או שמודבר בגורם בעל סיבה דטרמניסטית או שמדובר באקראיות או שמדובר ברצון חופשי. אך כל ההנחות הללו הם תחת משקפיו של הרציונלי.
האמפיריציסית לא טוען שחוסר קבלת הסיבתיות מוביל למושג האקראיות בה כל האופציות שוות, (ולכן הסיכוי הוא אחד לאינסוף), אלא שמדובר במושג כל כך חמקמק שהוא אפילו לא תחת אקראיות, פשוט מדובר במקרה לא מוגדר סטיסטית (שאפילו מבחינה מתודולוגית לא מדובר באקראיות). וכך גם אם התחזיות שלך יתממשו בצורה משולמת עדיין אין לכך שום הוכחה לטענתך.
אשמח לשמוע מה דעת הרב בנידון.
לא בטוח שהבנתי את השאלה. אתה שואל מדוע שהאקטואליסט יקבל את ההסתברות כשיקול? בפועל, הוא בד"כ מקבל. אם הוא לא מקבל את זה ואת הלוגיקה אין טעם לדבר.
אני אכן טוען שמי שלא מקבל את עיקרון הסיבתיות (כמו דיווד יום), לא יכול לדבר על ההסתברות כשיקול.
האם אתה חושב שמי שלא מקבל את עיקרון הסיבתיות (ואולי אף מקבל אפשרות של אבסורדים כמו יש מאין וכו') עדיין יכול לקבל את החשיבה ההסתברותית? מדוע? הרי הוא לא מדבר לשיטתו על מצב אקראי שניתן לדבר שלישטתו הסיכוי שהנבואה תתגשם היא אחד לאניסוף, אלא על מצב לא מוגדר.
ממש כפי שאתה מאריך בספרך מדעי החופש להסביר שהלברטאניזם לא מדבר על אקראיות מחד ועל דטרמניזם מאידך, אלא על מצב שלישי. כך הכופר בסבתיות מאמין במצב רביעי… מצב כלל לא מוגדר. אני לא חושב שכל מצב לא מוגדר הוא אקראי.
כפי שכתבתי, עובדתית הוא מקבל. וגם אין לו סיבה לא לקבל, כמו שהוא מקבל את הלוגיקה. מה זה קשור לסיבתיות?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer