בחירה חופשית

ראיתי את התייחסויותיך במדעי החופש ליחס בין הבחירה החופשית לעיקרון הסיבתיות אך לכאורה הבעיה מוחרפת בתורת היחסות שם מקובל להציג את הזמן כמימד קפוא בו הרגעים קיימים זה לצד זה ללא הבדל ואז בכלל לא ברור ע"פ איזה מכניזם מאורעות העתיד יכולים שלא להיות נתונים מראש. כפי שניסח זאת פרופ' אבשלום אליצור, ע"פ תורת היחסות הכללית:
"כל אחד מאיתנו איננו "אני" אחד, אלא הרבה "אני"ים. בכל רגע ורגע של חיינו קיים "אני" אחר, דומם וקפוא, כמו תמונה בודדת בסרט, החווה את מה שקורה באותו רגע. החוק השני של התרמודינאמיקה,  גורם לכך שהזיכרונות האגורים במוחם של ה"אני"ים הרגעיים האלה מסודרים כך שכל אחד מהם נושא זיכרונות של ה"אני"ים הנמצאים בעבר ולא של אלה הנמצאים בעתיד. לכן, יש לנו אשליה שאנו "אני" אחד עקב העובדה שכל "אני" רגעי נושא את הזיכרונות של קודמיו. המסקנה הזאת בדבר ריבוי ה"אני"ים, אני חייב להדגיש, נובעת באופן הכרחי מתורת היחסות. אם לכל הרגעים בזמן אותה מידת ממשות, חייב הדבר להיות כך לגבי כל ה"אני"ים של הצופה: בכל רגע בזמן קיים "אני" אחר. הצופה האנושי הוא קו-עולם ארבע-ממדי כמו כל עצם אחר במרחב מינקובסקי, המשתרע לאורך הזמן מיום הלידה ועד המוות. כל מה שיהיה בעתיד כבר קיים, לצד מה שקורה עכשיו ולצד מה שכבר קרה בעבר. כל המצבים קיימים יחד לאורך ממד הזמן, כשם שכל המקומות קיימים יחד לאורך ממדי המרחב, כמו תמונות בסרט. הקץ, אם כן, לרעיון הבחירה החופשית". עכ"ל קודשו. האם יש מקום בו התייחסת לכך, ואם לא איך ניתן ליישב בין הדברים (בהינתן ואתה מקבל את תורת היחסות)?