גיוס הסדר
שלום הרב.
דבר ראשון תודה גדולה על כל פועלו של הרב, למדתי ממך המון ממש!
אני תלמיד בשיעור א' ולאחרונה בין השאר לאור סוגיית גיוס החרדים חשבתי על ראויותו של מסלול "הסדר" בו אני נמצא כחלק מהישיבה.
ממה שאני מבין הטענה העיקרית היא שיש פה שני ערכים – תורה וביטחון, שניהם חשובים ובאים אחד על חשבון השני ולכן מצאו איזשהו איזון בין שניהם.
טענה נוספת שבאה על גבי הטענה הראשונה אומרת שהלימוד בישיבות מחדיר בבחורים רוח אידיאליות התורמת – הן רוח ומוטיבציה בצבא והן לחברה ככלל לאחר מכן, ובאמת ניתן לראות שבצבא מחזיקים מאוד מבחורי ישיבות ההסדר ונהנים מרוחם ובגרותם.
שאלתי הראשונה היא מדוע העובדה ששני הערכים חשובים ובאים אחד על חשבון השני, פוטרת חלקית משירות? (גם כלכלה זה חשוב ולא מצינו פטור ללומדי תואר שני או משהו).
וגם אם נניח שהחברה מוכנה להסכם זה מכיוון שזה תורם לרוח החיילים למשל, (דבר שייתכן שהיה נכון גם לולא הסכם זה מכיוון שמדובר בציבור אידיאליסטי בסה"כ וכנראה היה הולך לישיבות גם אם היה צריך להתגייס 3 שנים) האם כיום, שיש מחסור בחיילים, ואנשים בעלי משפחות ובעלי עסקים משרתים במילואים כבר המון זמן, לא נכון שאנחנו – נערים ללא יותר מידי מחויבויות חיצוניות יעשו את העבודה הזו? האם זה לא מה שנרצה שיקרה כשאנחנו נהיה בעלי משפחות? האם זה לא מה שהחברה רוצה שיקרה כיום אלא שאין את הכח הפוליטי או שאין רצון להתקוטט עם ציבור שנחשב "יעיל" ולפגוע במסירות שלו כלפי הצבא והמדינה? האם ראוי שכיום, בזמן מלחמה הצפויה להימשך בזמן הקרוב לא נכון שנתגייס ל3 שנים?
אני לא חושב שיש טעם לעסוק בשאלות הללו. מדובר בניואנסים. יש גם הבדל בין חייל בשק"ם, בדובר צה"ל, בחי"ר בסיירת וכדומה. יש גם ימים מנוצלים יותר ופחות בצבא. בצבא ובמדינה עושים חלוקת משימות, ויש שיקולים של מוטיבציה ומתן אפשרות לאנשים לפעול במסגרת שמתאימה להם, תוך כדי שירות משמעותי. צריך לזכור שמספר שנות הסדיר אינו דרמטי במבט הכללי יותר. יש גם עשרות שנות מילואים. לכן מבחינתי גם חצי שנה הסדר 'מרכז' יכול לבוא בחשבון.
השיקולים שכתבת בהחלט משמעותיים. גם לצבא ולמדינה כדאי שיהיו ישיבות הסדר. זה אחוז גבוה יותר של חיילים קרביים, מוטיבציה וכו'. וגם הלימוד משמעותי ומועיל כמובן, כל עוד הוא נעשה בפרופורציות סבירות.
אגב, הצבא בכל מקרה מאז תחילת המלחמה הנוכחית משתמש
ונעזר בביינישים שבשירות ללא תשלום ככוח לוחם גם בזמן שהם אמורים להיות בישיבה,
בנוסף לזה, בדיוק בימים אלו לחלק מהביינישים שהיו אמורים לחזור מהשירות הפעיל לישיבה בזמן אלול הודיעו על הארכת שירות ל-4 חודשים (לפחות כרגע).
ככה שהצבא מאוד מהר חוסך את ההתלבטות על מה ראוי או לא..
בניגוד להבדלים בין שקמיסט ולוחם סיירת שהם מקריים ותלויים במאפיינים כלל אזרחיים והליך מיונם נעשית על ידי הצבא באופן עיוור לאמונה דתית ולמוצא וכדומ', במסלול ההסדר יש אי צדק במהותו שכן הוא מוצע רק לאנשים שנמנים על קהילה דתית מסוג מסוים.
נכון, אבל למרות ההבדל בין חייל קרבי לאיש מודיעין ולשדרן בגל"צ המשותף לכולם הוא שהם עושים את המקסימום שהם מסוגלים לו ומשרתים היכן שהם הכי מועילים (כל עוד הם לא מזייפים פרופיל במכוון..). לעומת זאת, תלמיד הסדר מסוגל להתגייס לעוד שנה וחצי כמו כולם, ולא עושה זאת. גם אם ככלל ההסדר הזה משתלם לצבא, האם זה פוטר אדם פרטי שיודע שההמתנה לשיעור ג' לא תעלה לו את המוטיבציה?
בנוסף, כיום בעקבות המלחמה צה"ל מנצל את החיילים – כולל ההסדרניקים – עד תום, בין אם בהארכת שירות ובין אם במילואים. כלומר צה"ל אומר שהוא זקוק לכל החיילים שלו, גם אחרי זמן השחרור הרגיל, ואם הייתי מתגייס עכשיו (שיעור א') להסדר, די בבירור צהל היה משאיר אותי בשירות. כלומר הצבא אומר שהוא לא יכול עכשיו לעבוד עם מסלול ההסדר, והוא צריך את כולם עכשיו, לכמה שיותר זמן. אם כך, אם כל הכשירים מגוייסים בלי קשר למועד שחרור, איזו הצדקה יש לחכות שנתיים ורק אז להתגייס? (בטח אם ניקח בחשבון את המלחמה שסביר שתפרוץ עם לבנון)
תודה הרב
לכותבת,
מסלול ההסדר מבוסס על מסלול הנח"ל שגם הוא מכוון לקבוצה ייעודית (בוגרי תנועות הנוער החלוציות) ולא פתוח לכולם. המסלולים הללו די קטנים מבחינה מספרית ואפשר לחיות איתם.
לא שאני תומכת בקיום מסלול נח"ל אבל מה שכתבת לא נכון: מסלול נח"ל פתוח לכולם (שנת שירות ופרק משימה זמינים לכולם מבלי הבדלי אמונה דתית או גזע או מין) אבל מסלול ההסדר פתוח בפועל רק לגברים דתיים לאומיים (למדינה אסור להבחין בין מוסדות על בסיס אמונה דתית ומין למשל אז לשם כך איגוד ישיבות ההסדר משמש כסלקטור שכן הרבנים שחברים בו הם גילדה ששומרת על עצמה היטב היטב.)
זה ממש לא נכון, כדי להגיע למסלול הנח״ל צריך להיות משויך לגרעין נח״ל טרם הגיוס. בפועל, גרעיני נח״ל זאת קליקה לא פחות סגורה מישיבות הסדר. וגם מסלול הנח״ל עושים שירות מקוצר מאוד.
בס"ד ח"י בתמוז פ"ד
מסלול ה'הסדר' מביא לצה"ל לוחמים בעלי מוטיבציה, הזמינים לקריאת חירום גם בתקופת ה'של"ת', ומתמידים בשירות מילואים במשך שנים רבות.
ולענ"ד הצבא היה מרוויח עם היו עושים לכל הלוחמים שילוב של שנה וחצי בצבא עם שלוש שנות לימודים (תורניים או אקדמיים) במימון המדינה. כך היתה גוברת בהרבה המוטיבציה לשרת ביחידה קרבית. וגם החייל לא היה יוצא אחרי שירותו הצבאי הממושך במועקה נפשית, המצריכה אותו לנסוע לחו"ל כדי 'להתפרק'.
למה לטבחים נחשב שירות של 'שבוע שבוע', שהוא בעצם 'שנה וחצי נטו' לשירות צבאי מלא, וללוחמים לא?
ג'ובניקים היושבים במשרד מ8 עד 4 יעשו שלוש שנים ויהיו פנויים ללימודים אחרי הצהרים, ולוחמים ש'עושים לילות כימים' – מגיע להם ששנה וחצי ייחשבו להם כשירות מלא!
בברכה, פיש"ל
בס"ד י"ט בתמוז (65 שנים לפטירת הגר"י הרצוג) פ"ד
ה'הסדר' נבנה כדוגמת הנח"ל שבימים ההם היתה ההתיישבות העובדת ערך ראשון במעלה, ולכן היה שווה למדינה ולצבא לקצר את פרק השירות הצבאי כדי לבסס הקמת יישובים חדשים. בימים ההם היו בני הקיבוצים מובילי הרוח הציונית וראשונים להתנדב למשימות צבאיות מובחרות.
כיום במידה רבה היתה הציונות הדתית לכוח המוביל בתיגבור הרוח הציונית בצבא. בני"ש בשירותו הצבאי, דומה היום לבני הקיבוצים דאז בהגברת המוטיבציה והרוח של הצבא כולו, בבחינת 'גדול תלמוד שמביא לידי מעשה' ומפיח ומעצים את רוח הגבורה גם לחבריו.
בברכה, פיש"ל
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer