דילמת הקרונית בהלכה
שלום הרב,
זכור לי שבטור בו ביקרתי את מאמרו של אורי ערן והזכרת בו את דילמת הקרונית הסברת שלדעתך אל לנו לשפוט את כוונתו ומעמדו של האדם שעליו נשאלת הדילמה, אלא עלינו לשפוט את המעשה עצמו. כתבת שלדעתך התוצאה היא החשובה והיא זו שקובעת את המעשה עצמו – כך גם אני סבור.
נתקלתי בשבת במקרה בסוגיה בסנהדרין בה על אדם להיהרג ולא להרוג. אם הבנתי נכון את מהלך הסוגיה, כשמדובר בגזירת שמד עליו להיהרג ולא לעבור אף עבירה קלה ביותר.
רציתי לשאול איך שני אלו מסתדרים? בעצם, מה דעת ההלכה בדילמת הקרונית, ובכלל להבין למה זו עמדתה
בשורות טובות
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לא התיישב לי למה שדעת הפוסקים תהיה לא להעתיק את הרכבת, לי זה נראה מאד לא סביר בפועל.
אם אני מניח שהם מבססים את עצמם (באופן מכליל) על ״לא תרצח״ – אני מניח מנגד שגם הבחירה לא לשנות את מסלול הרכבת היא בעצם רצח או לא תעמוד על דם רעך. אני לא מבין במשמעויות של ההגדרות ההלכתיות האלו, לכן אלו רק השערות לא מבוססות.
הם לא רואים מחדל כפעולת רצח. זו רק אי הצלה.
הרב מיכי, לדעתך- האם במקרה בו יש קרוב משפחה או אבא ואמא בקבוצה שתיפגע אם לא נטה את הקרונית, תשנה את ההחלטה לטובת הטייתה?
לא נראה לי שזה אמור לשנות
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
