דינו הקשה של הקב"ה

שו"תקטגוריה: אמונהדינו הקשה של הקב"ה
אורן שאל לפני 3 שנים

שלום הרב.
אי אפשר להבין את דינו הקשה של הקב"ה, על פי חז"ל? הרי אנחנו מניחים שהקב"ה צדיק, וברא את העולם כדי להטיב. אך הרבה מימרות בחז"ל הם על עונשים קשים ומרים עבור כל מיני חטאים בנאליים או נפוצים, כמו האומר אמן יתומה בניו יהיו יתומים, כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה, ובזוהר נאמר שמי שמתפלל מוסף עם תפילין בחוה"מ חייב מיתה, ומי שפותח עיניים בזמן שמו"ע חייב מיתה, והגר"א כותב באיגרתו " וכל כף הקלע הכל בהבל פיו של דברים בטלים, ועל כל דיבור הבל, צריך להתקלע מסוף העולם ועד סופו. וכל זה בדברים יתרים. אבל בדברים האסורים, כגון: לשון-הרע וליצנות ושבועות ונדרים ומחלוקת וקללות, ובפרט בבית-הכנסת ובשבת ויום-טוב, על אלו צריך לירד לשאול למטה הרבה מאד, ואי-אפשר לשער גודל היסורין והצרות שסובל בשביל דיבור אחד (זהר)".
זה לא הרבה דוגמאות, אבל אני חושב שאם מישהו היה משקיע בלאסוף את כל חייבי המיתה ביהדות הוא היה מגיע למאות משפטים בסגנון "מי שעושה [הכנס מעשה רנדומלי ובנאלי] חייב מיתה". גם אם אתה פשוט לא מקבל את דברי חז"ל וחכמי ישראל לדורותיהם בנושא הזה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שכל מוסרי המסורת של עמ"י מייחסים דין קשה מאוד ובלתי אפשר לקב"ה. איך אפשר להבין את זה? 

תגיות השאלה:

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים
  1. אף אחד מאלה אינו חייב מיתה. אלו ביטויים שיש לקחת אותם כמטפורות, אם בכלל.
  2. גם אם האומר חשב שזו טענה עובדתית, מי שאמר את כל זה לא יכול לדעת שאכן זהו המצב.
  3. לא תמיד אתה יכול לדעת מהו חטא משמעותי ומה לא. לא מדובר בחטאים מוסריים אלא דתיים (Vאם אתה מבין מדוע חילול שבת מחייב מיתה?).
  4. זה גם תלוי הקשר. גם הדוברים השונים לעתים ראו תופעה בעייתית סביבם, וכדי להטיף נגדה השתמשו בתיאורים הללו. זה לא בהכרח אומר שלדעתם זהו החטא החמור ביותר.
כת רביעית הגיב לפני 3 שנים

מקובלנו לספר בשם גליונות חזו"א שספר אחד כתב (אולי הזוהר) ההולך ד' אמות בבוקר בלא נטילת ידיים חייב מיתה, וכתב החזו"א בצידו – במה דברים אמורים כשהרג את הנפש..

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

ודפח"ח

לב הגיב לפני 3 שנים

מה הבעיה? אם עשית אחד מכל הדברים הנפוצים האלה שהעובר עליהם חייב מיתה, תעשה אחר כך את אחד מהדברים הנפוצים שהעושה אותם "מוחלים לו כל עוונותיו".

אורן הגיב לפני 3 שנים

כבוד הרב, אם אני מתכוין לקחת ברצינות את הזוהר, ממש ברצינות, עד כדי כך שאני קורא לו הזוהר הקדוש, אני מוכרח לצפות שלא יכתוב דברים סתם. בסעיף 4 הצעת שזה רק שיטה חינוכית, ובכן איזו שיטה חינוכית זו לספר למי שמניח תפילין בחוה"מ (על פי מורי הוראה בישראל) שהוא חייב מיתה? ואם כדבריך בסעיף 3, שאיננו יודעים מה חומרתה של כל עבירה, אז זה רק מעביר את כל משקל הכובד של השאלה אל הקב"ה (ומחמיר את השאלה). מדוע להטיל כאלה עונשים על דברים שנראים כל כך קלים? למה לתכנן את העולם מראש בצורה כל כך גרועה?

השאר תגובה

Back to top button