האם התורה מלמדת מוסר?
שלום הרב,
יש טענה נפוצה אצל דתיים, שכשהתורה מצווה משהו, גם אם הוא נראה לא מוסרי – הקב"ה מגלה לנו שזהו בעצם המוסר האמיתי, ורק אנחנו כבני אדם לא רואים זאת.
ראיתי שכתבת פעם שאתה לא מסכים עם התפיסה הזאת, אבל לא פירטת שם. אשמח אם תוכל להסביר לי את הסיבה.
אציין שאני אמנם חש אינטואיטיבית שהתפיסה הנ"ל בעייתית, אבל אני לא מצליח להצביע על הנקודה המדויקת. על פניו הרעיון נשמע סביר. הרי המוסר הוא אובייקטיבי, הוא נכון בלי תלות במה שאנשים חושבים עליו. וידוע שאנשים טועים הרבה פעמים בהערכות המוסריות שלהם. אז למה זה מופרך לטעון שהקב"ה מכיר את המוסר יותר טוב מאיתנו והוא מגלה לנו את האמת כדי שלא נטעה? במיוחד כשמופיעים בתורה ביטויים כמו "ושפטו את העם משפט צדק" (יש במערכת המשפטית של התורה דברים שלא נראים כמו צדק) וכדומה.
תודה רבה
זה מופרך מפני שמוסר הוא דבר אוניברסלי, והוא נכון גם ליהודים וגם לגויים, בעוד שההלכה פונה רק ליהודים. מה שאני מבין כמוסרי זהה המוסר. מעבר לזה, יש הלכו תרבות שנראות לא קשורות למוסר (לא סותרות, אלא לא קשורות), לכן לא סביר שמטרתן היא מוסרית. סביר יותר שהן מיועדות למטרות דתיות (ערכים לא בהקשר המוסרי). אם כך, גם ההלכה אחרות כנראה כך. אין שום סיבה לעקם את המוסר שלנו, ולדחות מה שברור שהוא מוסרי ולהגדירו כמשהו לא מוסרי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer