האם ומתי נהפכת הנהגה לנדר
הי רב מיכי מה שלומך, מה המקור לזה שכל מנהג טוב הופך לנדר אחר ג פעמים (וממילא מצריך התרה), האם זה מקור מחייב?
באם כן, האם זה נוהג בכל מנהג טוב, למשל אדם שנהג להתפלל את תפילת 'עלינו לשבח' ג"פ ביום, מחויב בהתרה אם ברצונו להפחית?
שאלה נוספת: האם חיוב ההתרה קיים כשעוסקים בדבר השנוי במחלוקת (למשל אדם לא השתמש במעלית שבת עד עכשיו ומעונין להתחיל להשתמש), או ששם כיון שהאמת היא אחת, אז ממ"נ אי"ז נדר, שהרי אם אסור אז לא שייך להתירו, ואם מותר אז אין צורך להתירו?
המון תודה,
עידן.
אכן דין (?!) מוזר ומפוקפק. ראה למשל כאן:
לכן גם קשה לקבוע לו גדרים, כי אין לו מקור ממשי.
אבל שתי הערות חשובות: מנהג טעות בטל גם בלי התרה. מעשה שעשית כי חשבת שכך הלכה והוברר לך שטעית (כלומר שאתה עצמך לא חושב שזו ההלכה) בטל בלי התרה. לכן לגבי שימוש במעלית שבת אין לזה תוקף של מנהג לא בגלל שיש מחלוקת בזה אלא מפני שזו שאלה הלכתית. בהלכה אתה אמור לפעול כפי שאתה מבין. למנהג יש מקום הלכה רק היכא שההלכה רופפת בידך. אבל כשי לך עמדה או שהיא השתנתה – פעל בהתאם.
בפועל רוב האנשים עושים מודעה לפני ראש השנה ומבטלים את הנדר שעתידים לנדור. כשנודר ממש שייך לומר שמראה בעצמו שהוא מבטל את המודעה (לדעתי זו מחלוקת הרמבם וראשונים אחרים איך לפרש את הגמרא בעניין) אבל במצב של מנהג ברור שאם היינו שואלים אותו לדעתו היה אומר שאין רצונו שיהא נחשב נדר אז למה שהמודעה לא תתפוס?
אין הכי נמי.
תודה רבה, אבל עדיין יש לשאול אם בכל הנהגה סתמית (דוגמת 'עלינו לשבח' שהובאה למעלה), מחויב לקיימה כנדר, כיוון שבדעתו לקיימה כל ימיו מן הסתם, אם כן זה מקשה ממש את החיים וגם לא ידוע בציבור (סתם פרקטית לא שזו טענה הלכתית כמובן).
שוב, מי שחשב שכך הלכה וכעת הבין שלא – יכול להפסיק בלי התרה. מעבר לזה, כתבו כאן בצדק שיש את ההתרה של ערב ר"ה ואפשר לסמוך עליה לפחות לדין מנהג ג"פ.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer