היחס בין תביעת גירושין לחזקת "טב למיתב טן דו" ולחזקת "שמא נתנה עיניה באחר"
-
שלום הרב מיכאל,
מהן היחס בין חזקת “טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו” (“טוב לשבת בשניים מלשבת באלמנות”) לבין שהאשה תובעת גירושין?
האם החזקה כן נסתרת לגבי אותה אשה שתובעת, כיוון שהיא לא רוצה את האיש הזה ולא כל איש אחר?
או החזקה לא נסתרת לגבי אותה אשה שתובעת, כיוון שהיא לא רוצה את האיש הזה אך כן רוצה איש אחר?
החזקה עוסקת במחשבותיה ורצונותיה של האישה בעת הקידושין ולא אחריהם. לכן החזקה לא קשורה לתביעת הגירושין (אחרת לעולם לא היתה תביעת גירושין אלא הקידושין היו בטלים מעת שמוגשת תביעה כזאת). נכון שלפעמים העילה היא כה מהותית שניתן להעלות טענת אדעתא דהכי, כלומר שאם האישה היתה יודעת מראש שזהו המצב היא לא היתה מסכימה להתקדש. אבל זה באמת במקרי קיצון (ולא מוסכם שבכלל אפשרי).
מה הקשר לאיש אחר? לא הבנתי את השאלות האחרונות.
תודה רבה על המענה לחלק הראשון של השאלה.
האם חזקת "טב למיתב טן דו" כן נסתרת לגבי אשה בעת שהיא תובעת גירושין, כיוון שתביעתה מוכיחה כי האשה לא רוצה את אישה (בעלה) ולא כל איש אחר? או החזקה לגביה לא נסתרת, כיוון שהיא לא רוצה את אישה אך כן רוצה איש אחר?
כפי שכתבתי עצם העובדה שיש תביעת גירושין לא סותרת את החזקה כי הח1קה נבחנת לפי רצונותיה בעת הקידושין ולא עכשיו. איני רואה קשר לשאלה אם היא רוצה איש אחר.
כפי שכתבתי בכותרת, לדעתי יש קשר ביניהן לבין חזקת "שמא נתנה עיניה באחר". כלומר קיומן של חזקת "שמא נתנה עיניה באחר" וחזקת “טב למיתב טן דו” מלמד כי בהגשת תביעת גירושין האשה לא רוצה את אישה (בעלה) אך כן רוצה איש אחר.
בלשון אחרת, החלת חזקת טב למיתב טן דו” מלמד כי בהגשת תביעת גירושין האשה לא רוצה את אישה (בעלה) אך כן רוצה איש אחר (ולא שאינה רוצה אף אחד אחר), לכן נובעת חזקת “שמא נתנה עיניה באחר”.
במחילה, כל זה סינית בעיניי.
1. אין חזקה שמא נתנה עיניה באחר. זו לא חזקה אלא חשש.
2. תביעת גירושין לא מוכיחה שהיא רוצה אחר אלא שאינה רוצה אותו.
אם לא תסבירי ביתר פירוט אלא תחזרי שוב על אותם דברים אז כנראה שוב לא אבין. אם אתה רוצה לשאול משהו אנא הביאי מקור או הסבירי את הסברא ואז אולי אפשר לדון. אני פשוט לא מבין מה את שואלת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer