הכרה מציאותית ודמיונית (אנסלם) – מדעי המוח
שלום הרב מיכי,
בספרך "המצוי הראשון", עמ' 76, אתה מסביר (בהקשר הטיעון של אנסלם) שכשאדם מדמיין אובייקט או רואה אותו, במוח עובדים אותם נוירונים.
בנוסף לכך, אתה מסביר, לאור העובדה שאנחנו יכולים להבדיל בין דמיון למציאות, עולה שיש חלק במוח שאחראי להבדיל בין דמיון למציאות (הבדלה בין פעולת "תרגום" לפעולת יצירה).
בהמשך (עמ' 77), אתה כותב על סמך הנ"ל שיש הבדל בהכרה בין "X" ל-"X קיים". כלומר, זה סוג הכרה אחר.
רציתי לשאול: אם בסוף התהליך ההכרתי, הנוירונים שעובדים כשאני מדמיין הם אותם נוירונים שעובדים כשאני גם רואה אובייקט חיצוני, מדוע יש להתייחס לזה, כמונח מדעי (נוירולוגי) כהכרה אחרת?
אקח בהשאלה את המושג של "הקשר הגילוי" שמופיע בספרך: החלק במוח שאחראי על ההבחנה בין דמיון למציאות, הוא לכאורה רק הבחנה בדרך בה המוח הפעיל את הנוירונים שאחראים על ההכרה, הן הדמיונית והן המציאותית. אבל ההכרה עצמה היא אותה הכרה.
לא הבנתי את השאלה. בה במידה אתה יכול גם לטעון שכשנוירונים משקפים לי משהו, תמונה, ממצא מדעי וכדומה, זו סתם הזיה.
שאלתי היא לגבי מה שאתה טוען שם, שמדובר בשני סוגי הכרה שונים.
אני שואל שלאור מה שכתבת שם בעמוד 76, לכאורה לא מדובר בסוגי הכרה שונים אלא באותו סוג בדיוק.
בנפרד מכך, המוח יודע לזהות לי גם *הדרך* בה הגעתי להכרות הללו, אם דרך "תרגום" או דרך יצירה. אבל ההכרה עצמה היא אותה הכרה
הבנתי. ועל כך עניתי. נוירוני התרגום אומרים לי שמדובר בתמונה מהמציאות ולא תמונה שנוצרת. מה שכתבתי הוא שאם אינך מאמין להם אל תאמין לשום נוירון.
כוונתי היא שאני מאמין להם בהחלט.
אבל הם רק אומרים לי *כיצד* הגיע ההכרה הזו, ואני מאמין להם. אבל האם זה אומר שההכרה בשני המקרים היא *מסוג שונה*, ברגע שההבדל הוא רק *בדרך* שבה ההכרה הזו נמצאת במוחי?
לא מבין את הפלפול הזה. הנוירונים הללו אומרים לך שהתמונה הזאת באה מבחוץ. זה הכל. או שתאמין להם או שלא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer