הערה קצרה על ספר "מצוי ראשון" עמ' 450 "אמונה והתגלות"

איך אתה מסביר את הכלל שישראל מאמינים בני מאמינים. ושמשה פנה לאלוהים אחרי שעשה את האותות והמופתים, משה פחד שעמ"י "יאמינו רק כי ראו את האותות ומופתים. ואז ה' ענה לו. ויאמן העם

לטובתך אני מקווה שזה ניסה (ללא הצלחה) להצחיק ולא נכתב ברצינות.

יש תפישה כזאת. ולכן שאלתי?, העוקצנות ההונגרית שלך מובנת, אבל עליי לא עובדת!

ניכר שאינה עובדת וחבל. הייתי מצפה שכבר תסיק מסקנות לגבי שאלותיך.

אולי תאיר את עיניי, באמת אני אומר. אבל בכנות. ולא סתם בכדיי להעליב. ובטוח יש לי שאלות גם טובות מה לא? הרי זה לא הגיוני שמישהו כל הזמן יהיה נכשל נראה לי.

אתה מופיע תחת המון ניקים, אז הקוראים כאן לא רואים את כמות השאלות וההערות שאני מעיר לך. לכן אני גם מגיב בחריפות, כי שמך לא מופיע באתר ואין כאן ביוש ברבים. אין לי בעיה שישאלו כל שאלה שרוצים, אבל אני מצפה לטיפת מחשבה.
כבר הערתי לך לא פעם שנראה שאתה לא משקיע רגע לחשוב לפני שאתה מעלה שאלה. רובן ממש לא לעניין. אני מבין שזו לא הטרלה אלא בתמימות, אבל אחרי כמה וכמה הערות אני מצפה שתסיק מסקנות. למשל כאן, אתה מביא וורט של הגננת ומצפה להסבר איך דבריי מתיישבים איתו. למה שיתיישבו? גם עם פירושי גדולי הראשונים איני מחויב להתיישב. מעבר לכל זה, במקרה המסוים שכאן איני רואה שום סתירה אפילו לוורט שהעלית.
אני משקיע לא מעט זמן בכתיבה ובמענה לכל שואל, ומצפה לפחות לשאלות קצת יותר רציניות.

אוקיי. דיברתי על התפישה של אמונה פנימית וטבעית. שיש אותה בגלוי לחלקנו, ולדעתי בתת מודע לכולם. וכל השאר תירוצים לחזק או להפריך אותה.

ומה השאלה? אתה די משגע אותי. נסח שאלה בצורה בהירה. מה הטענה שלי, ומה השאלה שלך עליה?