הפנאי

בנוגע לתרבות הפנאי, כלומר מה מותר ומה אסור לעשות כשיש לי זמן פנוי, האם אני חייב ללמוד תורה כל הזמן, האם אסור לי לקחת קצת מנוחה או לפגוש חברים וכו וכו, כתב הרב שמשון פינקוס (הו״ד בספר בין הזמנים של הרב סתיו)
בשעה שחילוני וחרדי יושבים במחנה אחד ושניהם צופים
בסרטים, אלא שזה סרט מבוקר כשר בתכלית הכשרות,
והשני אינו מבוקר טרף בתכלית הטרפות, אעפי \"כ יש קטרוג
כי סוף סוף אנו ביחד …
אינני רוצה לדבר בחריפות אולם עלינו לדעת כלל יסודי.
כל מעשה וכל דבר שיכול לענין גם אדם חילוני, אפילו שאין
בו איסור, עבורנו הוא בבחינת טרף חזיר וזו אינה גוזמא.
לדוגמא, טיולים. מהיכן התקבל אצלנו מושג זה? וכי יש לנו
מסורת מהחת\"מ סופר שלקח את תלמידיו למדבר יהודה?
נכון, ישנם הבדלים, טיולי החילונים נעשים בפריצות רח\"ל,
ואילו בחורי הישיבות הולכים בנפרד, לבושים עם כיפות
וכמובן לא שוכחים לברך שהכל כששותים מים מהמימיה …
אולם סוף סוף במעשים אלו נמצאים אנו עם החילונים
באותו מחנה רחמנא ליצלן. כך גם בענין האזנה לרדיו. גם
אם מדובר בשידורים כשרים למהדרין וכו וכו.

בקיצור הוא טוען שעולם ההנאות החמריות סותר במהותו את עולם התורה. אני קצת מתייאש עם זה ואני חש חבוש בעולם שכל מה שמותר לי לעשות כשיש זמן זה ללמוד, מה אתה חושב על זה ?