הראיה הפיזיקו- תיאולוגית

שלום הרב!
אם אני מבין נכון את הראיה הפיזיקו- תיאולוגית כפי שמובאת ב'המצוי הראשון', אזי ההוכחה מעצם החוקים ולאו דוקא מהתוכן שלהם כפי שמוסבר באורך בספרך. כשלמדתי את הכוזרי חשבתי שזו עצם הטענה שלו במאמר הראשון שכתב:
סט. אָמַר הֶחָבֵר: בִּדְבָרְךָ זֶה לא הִצְרַכְתַּנִי אֶל דְּבָרִים רַבִּים לַהֲשִׁיבֶךָ. הַאַתָּה מְיַחֵס זאת הַחָכְמָה הַנִּמְצֵאת בִּבְרִיאַת הַנְּמָלָה, דֶּרֶךְ מָשָׁל, אֶל גַּלְגַּל או אֶל כּוכָב או לְזוּלָתו מִבִּלְתִּי הַבּורֵא הַיָּכול, הַמְשַׁעֵר' אֲשֶׁר נָתַן לְכָל דָּבָר חֻקּו מֵאֵין תּוסֶפֶת וְחִסָּרון?

ע. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְזֶהוּ הַמְיֻחָס אֶל פּעַל הַטֶּבַע.

עא. אָמַר הֶחָבֵר: וּמַה הוּא הַטֶּבַע?

עב. אָמַר הַכּוּזָרִי: הוּא כח מֵהַכּחות עַל מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ בַחָכְמות, וְאֵין אָנוּ יודְעִים מַה-הוּא אֲבָל הַחֲכָמִים יודְעִים אותו בְּלִי סָפֵק.

עג. אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל יְדִיעָתָם בּו כִידִיעָתֵנוּ. גָּדַר אותו הַפִּילוסוף כִּי הוּא הַהַתְחָלָה וְהַסִּבָּה אֲשֶׁר בָּהּ יָנוּחַ וְיָנוּעַ הַדָּבָר אֲשֶׁר הוּא בו בְּעֶצֶם וְלא בְּמִקְרֶה.

עד. אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּאִלּוּ הוּא אומֵר, כִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יָנוּעַ מֵעַצְמו וְיָנוּחַ מֵעַצְמו יֶשׁ-לו סִבָּה מָה, בָּהּ יָנוּחַ וְיָנוּעַ, וְהַסִּבָּה הַהִיא – הִיא הַטֶּבַע.

עה. אָמַר הֶחָבֵר: זֶה הוּא שֶׁרָצָה לומַר עִם דִּיּוּקוּת רַב וְדִקְדּוּק וְהֶפְרֵשׁ בֵּין מַה שֶּׁיִּפְעַל בְּמִקְרֶה מִמַּה שֶּׁיִּפְעַל בְּטֶבַע, וְהַדְּבָרִים מַבְהִילִים הַשּׁומְעִים, אֲבָל הָעולֶה מִידִיעָתָם בַּטֶּבַע – זֶה הוּא.

עו. אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֲנִי רואֶה שֶׁהִתְעוּנוּ בְשֵׁמות אֵלֶּה' וְשָׂמוּנוּ מְשַׁתְּפִים עִם הַבּורֵא, בְּאָמְרֵנוּ: "הַטֶּבַע. חָכָם פּועֵל" וְאֶפְשָׁר שֶׁנָּבוא לומַר: "בּורֵא" עַל טַעַם דִּבְרֵיהֶם.

עז. אָמַר הֶחָבֵר: כֶּן-הוּא. אֲבָל יֵשׁ לַיְסודות וְלַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַכּוכָבִים פְּעָלִים עַל דֶּרֶךְ הַחִמּוּם וְהַקֵּרוּר, וְהַהַרְטָבָה וְהַיּבֶשׁ וְהַתְּלוּיִים בָּהֶם, מִבְּלִי שֶׁנְּיַחֵס לָהֶם חָכְמָה רַק עֲבודָה, אֲבָל הַצִּיּוּר וְהַשִּׁעוּר וְהַהַזְרָעָה וְכָל אֲשֶׁר בּו חָכְמָה לְכַוָּנָה, לא יִתְיַחֵס כִּי אִם לְחָכָם הַיָּכול הַמְשַׁעֵר. וּמִי שֶׁקּורֵא אֵלֶּה שֶׁמְּתַקְּנִים הַחמֶר בְּחִמּוּם וּבְקֵרוּר טֶבַע, לא יַזִּיק, כְּשֶׁמַּרְחִיק מֵהֶם הַחָכְמָה, כַּאֲשֶׁר יַרְחִיק מֵהָאִישׁ וְהָאִשָּׁה יְצִירַת הַוָּלָד בְּהִתְחַבְּרָם, אַךְ הֵם עוזְרִים לַחמֶר הַמְקַבֵּל צוּרַת הָאָדָם, מֵאֵת הַמְצַיֵּר הֶחָכָם. וְאַל יִהְיֶה רָחוק בְּעֵינֶיךָ הֵרָאות רָשְׁמֵי עִנְיָנִים אֱלוהִיִּים נִכְבָּדִים בָּעולָם הַזֶּה הַתַּחְתּון, כְּשֶׁיִּהְיוּ הֶחֳמָרִים הָהֵם נְכונִים לְקַבֵּל אותָם. וְזֶהוּ שׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְשׁרֶשׁ הַמֶּרִי.
האם לפי הבנתך זה הפשט בכוזרי? תודה