השכלה כללית כחלק מלימוד התורה

הבנתי שיש אפשרות ללמוד תורה לא רק דרך התורה המסורה מסיני (למשל דרך התלמודים) אלא דרך הסברא שלי. נניח שאני לומד את דברי דקארט על האלוהות- אני לומד על יסוד תורני, שיש אלוהים ולכן העיסוק בספרות הפילוסופית הזאת היא לימוד תורה (בגברא). השאלה שלי היא מה לגבי לימוד שלא מפגיש אותי ישירות על יסוד תורני אלא רק בעקיפין, כמו למשל חכמת הנפש, פסיכולוגיה.
לכאורה על ידי הבנת הנפש ניתן להבין יותר טוב את אגדות חז"ל. אבל זה מאוד עקיף ולא ישיר, כי בלימוד אני עוסק רק בהבנת ההכרה והרגשות של האדם ולא בהבנה תורנית. אז לכאורה לא מדובר על תורה בגברא אלא על אמצעי לתורה, שהוא אמנם חשוב אבל לא נכלל במצוות לימוד התורה, כמו שהשינה שלי בלילה לא נחשבת ללימוד התורה כי על ידה אני אלמד למחרת יותר לעומק.

ללמוד תחום כלשהו כדי להבין את אגדות חז"ל הוא לכל היותר מכשירי מצווה. כפי שכתבת, אתה גם אוכל ארוחת בוקר וישן כדי שיהיה לך כוח ללמוד. זה לא הופך את האכילה והשינה ללימוד תורה. לימוד תורה הוא רק משהו שהוא עצמו תורה.
ולגבי אגדות חז"ל, אני תוהה עד כמה לימודן שלהן עצמן הוא לימוד תורה (אולי בגברא).