התורה והקדמה – שאלה שמקננת בי זה זמן רב
שלום הרב,
מקננת בי שאלה זה זמן רב בין התאמת החיים בעידננו לבין חלק מהמסרים של התורה, והייתי שמח אם תוכל ליישב את ליבי בנושא.
ישנם פרטים בהלכות מסוימות שבהם אין ספק כי התורה קידמה את העולם מבחינה מוסרית. בנושא העבדות למשל, היחס והדאגה לנשים ועוד. במהלך הדורות העולם אכן התבסם ואימץ את הרעיונות המוסריים הללו, אשר הביאו למצב מתוקן לכאורה יותר מהמצב שאליו התייחסה ההלכה. סחר בבני אדם נחשב כיום דבר משוקץ, וכן קידושי קטינות, נשיאת כמה נשים וכ'ו. הדבר אמנם לא נכון בכל האנושות כולה, אבל בהחלט לא מקובל ולא ראוי כיום בעולם המוסר היהודי, וכן ברוב הציוויליזיציה ה"יהודית נוצרית" -מערבית – מתקדמת. האם כאשר אנו לומדים את ההלכות המדברות על העולם הקדום מוסרית אנחנו לא מחזירים את העולם אחורה? למשל "הלכות עבדים"/ "קידושי קטינה" וכ'ו אין בהם הסגה לאחור של המוסר האנושי? לי ברור שאנחנו לא רוצים 'לחזור אחורה'. הרי אין לנו שום שאיפה להחזיר את העבדות, או את המצב שבו נאלצים לקדש ילדה קטנה, או שלמלך יהיו 18 נשים. נכון הדבר שההלכה תהיה נכונה, בהנחה והתרבות האנושית בכללה תחזור אחורה מבחינה מוסרית והעבדות הפראית תחזור. אבל לא נראה שזו המגמה. ללמד שאפשר ברמת העקרון לקנות אדם מהשבי, ולמכור את ולדותיו לאדון אחר לא פוגע במוחלטות של המוסר שסחר בבני אדם הוא משוקץ? בקיצור לימוד התורה אמור לקדם אותנו, ולא להסיג אותנו לאחור…
מה דעת הרב בנושא?
בברכה, מ'