חסידות

למה הרב לא מסכים עם האמונה החסידית?

לא יודע מהי "האמונה החסידית". אם אתה רוצה לדון, כתוב כאן עיקרון מסוים אחד וניתן יהיה לדון לגביו.

למשל העניין שאדמו"ר עובר מאבא לבן מה דעתך על העניין?

דעתי היא שמדובר במכניזם לא מוצלח ברוב המקרים. הוא מביא לנפוטיזם וכוחניות, למאבקי ירושה מכוערים, ולמינוי אישים שלא בהכרח מתאימים. אבל לפעמים החינוך בבית של אדמו"ר נותן לך יתרונות בהנהגה.
אי אפשר להתעלם מהרקע ההלכתי, שכן התפיסה המקובלת בהלכה היא ששררות עוברות בירושה.
אבל לא הייתי קורא לעיקרון הזה "האמונה החסידית". זו הנהגה חסידית מקובלת, כמו חריקה וזיוף בכינורות בחנוכה:


נדמה לי שהמנהג היפה הזה, מעיד על גאוניות ביחסי ציבור שמלווה בקהל מטומטם ואינפנטילי שקונה כל שטות שמוכרים לו. זה כבר נראה לי יותר קרוב לאמונה החסידית. 🙂

בתחילת התפשטותה של החסידות
שאל מתנגד
מדוע בנו של מנגן בכינור לא נעשה מנגן כמו אביו
ואילו בן האדמו"ר כן נעשה לאדמו"ר

ויען ויואמר: כי לנגן בכינור צריך לדעת!

עכשיו ממסתבר שהוא לגמרי טעה.

:

נאה ביותר. 🙂

ועוד נודע בשערים שמאז האינפלציה באדמורים לקה העולם בכשל ad-more

אבל המתנגד לא לגמרי צודק. עד לפני כמה מאות שנים אכן בן של מנגן היה נהיה מנגן כמו שבן של טוחן היה נהיה טוחן בעצמו. פשוט למדו את זה בבית מגיל אפס מהאבא ( סטאז'). אז ההגיון של המתנגד דווקא פעל ליצור את התופעה ההפוכה. לפי אותו הגיון בן של אדמור היה נהיה בן של אדמור.

תהילתו בקהל חסידים:

י אנ"ש // כַּנָּר עַד הַגַּג

חֲצַר הַקֹּדֶשׁ נָדַמָּה
וְהַהֵיכָל עַל שְׁמָרָיו שָׁקַט
הָס רָכַן עַל הַבִּימָה
עוֹד רֶגַע מַתְחִילִים, עוֹד רֶגַע קָט.

יָדִית מֻזְהֶבֶת רִשְׁרְשָׁה
וְדֶלֶת פַּנְדּוֹר לְאָחוֹר פָּסְעָה
שְׁעַת הַשׁ.ש.ש.ש.ין הִתְרַגְּשָׁה
סוֹף סוֹף, כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה.

בְּאַבְנֵט לָבָן
וקַפּוֹטַה סַסְגּוֹנִית
בְּרֹאשׁוֹ מִצְנֶפֶת חוֹרְפָן
אַדְמוֹ"רון בלוּק וְהוֹפָעָה חֲסִידִית
וּכְמוֹ מִתּוֹךְ צֵלוֹפָן
הוּא מְשַׁלֵּחַ לָרִאשׁוֹנָה סְנוּנִית
מוּזִיקַאי מְדֻפְלָם, אוֹ שֶׁמָּא סְתָם זַיְפָן

טוֹב, אֵלּוּ מַמָּשׁ זוּטוֹת
הָעִקָּר לְשַׁמֵּר אֶת גַּחֶלֶת בְּרֵאשִׁית
וּפָחוֹת לְצַפּוֹת לַסִּימְפוֹנְיָה הַתְּשִׁיעִית

צְלִיל רִאשׁוֹן נִסָּיוֹן
צְלִיל שְׁנֵי מַמָּשׁ אָסוֹן
הַקֶּשֶׁת לֹא בָּעִנְיָן
וְהַרְבִּי בִּכְלָל מְרַחֵף לוֹ בֶּעָנָן
מָתַי כְּבָר הַסּוֹף
תֶּכֶף נִקְרַע עוֹר הַתֹּף
מַעֲשֵׂי יָדָיו תָּוִים בַּיָּם
מִשֶּׁהוֹ כָּאן מְסָרֵב לָרֶדֶת בַּסֻּלָּם

וְרַק עַל כָּתֵף מִתְבַּיֵּשׁ הַכִּנּוֹר
מִצְטַנֵּף לו בַּשַׁבְּלוּל
חָפֵץ לָשׁוּב לְנַּרְתִּיק לְכַבּוֹת הָאוֹר
לְדַקְדֵּק לְעַצְמוֹ בְּנִימִים
לְצַחְקֵק בְקוֹל צָלוּל

וְכִכְלֵי מֵיתַּר
הוּא לָכֶם רַק רוֹצֶה לוֹמַר
שֶׁכָּל זֶה בֶּאֱמֶת נִרְאֶה לוֹ מְיֻתָּר

דרויאנובציק, פנינים אתה ממטיר עלינו.

דרויאנובציק, אדיר!!!