כינה בשבת
שלום הרב,
יש גמרא לא כ"כ מובנת במסכת שבת דף יב עמוד א
תנו רבנן: אין פולין ברשות הרבים מפני הכבוד. כיוצא בו אמר (רב) +מסורת הש"ס: [רבי]+ יהודה, ואמרי לה רבי נחמיה: אין עושין אפיקטויזין ברשות הרבים מפני הכבוד. תנו רבנן: המפלה את כליו מולל וזורק, ובלבד שלא יהרוג. אבא שאול אומר: נוטל וזורק, ובלבד שלא ימלול. אמר רב הונא: הלכה – מולל וזורק וזהו כבודו, ואפילו בחול. רבה מקטע להו, ורב ששת מקטע להו, רבא שדי להו לקנא דמיא. אמר להו רב נחמן לבנתיה: קטולין, ואשמעינן לי קלא דסנוותי.
נראה שכוונת הגמרא שהאיסור להרוג את הכינה הוא מפני הכבוד ולא מפני השבת. רק שקשה למה הגמרא אומרת את המילים "ואפילו בחול"? האם יש הבדל בין כבוד האדם בחול ובשבת?
בברכה,