לימוד התורה רציף
שלום רב.
במקרה תיאורטי בו אני יכול לבחור בין שתי אפשרויות: או ללמוד תורה כל היום ברצף, או ללמוד עם הפסקות (אולי אפילו עם הרבה) לימוד לא רציף. בהנחה שהתפוקה (כביכול) של שני המסלולים תהיה זהה, באיזה מהן נכון לבחור? בניסוח אחר, האם יש בלימוד תורה מעבר לכמות התפוקה שאני מצליח להוציא ממנו, כמו למשל עצם הזמן בו אני עסוק בלימוד.
תודה רבה מראש.
לא הבנתי את השאלה. יש ללמוד ככל שאתה יכול, הן בזמן והן בהספק. שאלת הרציפות לא חשובה כי זה חיוב על כל רגע.
קצת מפתיע. אם יכול ללמוד עמוד גמרא במשך שעתיים בעייפות או לישון שעה וללמוד את אותו עמוד באותה רמה תוך שעה בערנות אתה אומר שעדיף שעתיים בעייפות?
ברור שיש להפעיל שכל ישר. אין סיבה ללמוד באופן לא יעיל. לכל היותר תלמד יעיל, ואז תוסיף עוד זמן ללמוד משהו אחר.
שמא יבוא ר' דודא השואל ויבאר אם כיוונתי לשאלתו עצמה בדוגמה שנתתי (כלומר שאצלו הרציפות אינה עניין לעצמה אלא סך הזמן שמקיים מצוות לימוד תורה) אם לאו.
סליחה על האיחור (שנתיים!)
ר' טיגריץ אכן כיוון לדעתי, ואוסיף ואדייק את השאלה.
מה תהיה התשובה במקרה בו למשל מחקרים פסיכולוגיים מראים שלימוד עם הפסקות (למשל שיטת פומודור) מניב הבנה וקליטה טובים יותר, האם יש עניין ללמוד ברצף(כמו שהרב הציג שיש חיוב על כל רגע ורגע) או שהלימוד מונחה תפוקה ויעילות.
שוב, תודה מראש
יש עניין גם בזמן הלימוד וגם בידע, אבל לא צריך לקחת דברים לקיצוניות. ברור שמינון של שכל ישר הוא הנכון ואין טעם סתם להשחית זמן. אם יש יתרון ללימוד מקוטע אז תלמד מקוטע.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer