מדעים ואקדמיה כערך עצמי לעומת לימוד תורה
ברצוני לשאול על היחס בין לימודי החול ללימוד התורה.
בכל כתביך ניכר שהידע המדעי והפילוסופי שלך תורם רבות לאמונה ולתורה, בסילוק קשיים והסברות אמת. אולם נראה כי השילוב המיוחד הזה, בו ידיעותיך בפילוסופיה ופיסיקה (וכן בביולוגיה ומדעי המח, בספריך עליהם) תרמו לעולם התורה והאמונה, הוא נדיר. אולם איש אקדמיה רגיל עסוק בעיקר במחקריו, ואין ראשו ורובו נמצאים בסוגיות הש"ס הסבוכות. וגם אם פה ושם יש לו רעיון לחידוש בסוגיה, זה לא כמו הלימוד, לעצמו ולאחרים, שהיה מתקבל אם היה ראשו ורובו בתורה.
אני שואל בדווקא על אדם חכם ומוכשר, מהמוצלחים שבחבורה, שיכול ללמוד תורה בצורה איכותית, לחדש ולפלפל בה ביושר.
אחרי שהאדם יצא מגדר בור, ויש לו יד ורגל בשיח המדעי המודרני, מתמטיקה פיסיקה וכו'. וכן אין לו קשיי פרנסה. (רעייה מפרנסת טוב, ירושה וכו'). האם הליכה לעולם המחקר האקדמי, או לעולם התעשייה. במקום ללמוד ש"ס ולהרביץ תורה הם לא בזבוז זמן באיכות? אז , נו שוין, בימי המחקר שלו הוא יפתור ויפרסם מאמרים עוד כמה שאלות של משוואת בשרדינגר בתנאים קצת אחרים, ומשוואות דיפרנציאליות מסוג קנייץ' כזה וקרחץ' כזה, ועוד כל מיני נושאים חשובים אך לא הכי קריטיים. הלא זאת גם אחרים, חילונים/גויים יכולים לעשות! הוא יכול היה באותו הזמן לעשות את הדבר הגדול ביותר שניתן, ללמוד תורה. האם דתיים גאונים שהולכים לאקדמיה הם לא בזבוז באיכות של יכולת שכלית?
כמובן ששיך פה העניין של התאמה נפשית ורצון, אבל אני מזקק את השאלה לאנשים שבאמת מוכשרים ומתאימים לזה. וגם ייתכן שאולי יהיה לו קצת פחות כיף בחיים מלימוד בבא מציעא ולא גאומטריה דיפרניציאלית, אבל מה זה לעומת הערך של לימוד תורה.
לסיכום: ליהודי מוכשר ומסוגל, ובגוונא שאין ענייני קשיי פרנסה, חיי מחקר באקדמיה אינם בזבוז?
ממש לא.כל אחד לפי נטיותיו. יש למחקר ולימחוד כזה ערך כשלעצמו ולא רק כמכשיר ללימוד תורה. להיפך, לימוד תורה של אנשים צרי אופקים נראה בעצמו רע מאד.
ראה כאן:
https://mikyab.net/posts/6214
יש למחקר ערך כשלעצמו, אבל לימוד תורה גדול יותר. וחשוב יותר. הוא דבר ה'.
מי שיש לו ידע טוב במדעים וחכמה, ויכול כל חייו או לחקור במדע, או לחקור בתורה, למה שיבחר בדבר הפחות חשוב? שוב, אם יש לו נטייה והתאמה לשני העולמות.
וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן.
אני לא חושב שניתן לתת שיטה כללית בעניינים אלו. כמו שבחלוקת משאבים במדינה לא נותנים את כל המשאבים לדבר הכי חשוב. סל הבריאות מאפשר לאנשים למות, ובכל זאת יש תקציבים שהולכים לספורט ותרבות וישיבות. כך גם בחלוקת משאבים אנושיים בחברה. אדם לומד במקום שליבו חפץ. בעיניי העולם והתורה מתפתחים כאשר אנשים חכמים עוסקים בכל החזיתות ומפתחים אותן. ניתן להגדיר את כל המדעים הללו כתורה בגברא (כמו אגדתות או תנ"ך או מחשבת ישראל. ובעיניי זה הרבה יותר מועיל, בלי קשר למצווה שבזה, מכל התחומים הללו).
כל תחומי המדע דורשים שנים של התמקצעות ומחקר. ולא תהא כהנת כפונדקית.
ודייקתי, ללא שיקולי אילוצי פרנסה.
תודה הרב מיכי
הרב, אתה אומר אות ודבר גם על אומניות ותרבות? כלומר אדם שיכול להיות חכם בתורה, אבל בוחר במסלול של אומנות ותרבות, כי הוא יותר מתחבר לזה ויותר מעניין אותו ממסכותת התלמוד.
גם זו החלטה נכונה? גם זו אחת מ"חזיתות"?
הרב מיכי, איזה "לימוד תורה בגברא" יש בלימוד פיזיקה ?
וידוי אישי: אני מעוניין להרחיב אופקים ולשכלל את תורתי במדע וחכמה מודרנית אבל יצר הישיבע בוחער מכרסם בי שעדיף ללמוד עוד דף גמרא בזמן הזה. קניתי ספר פיזיקה למתחילים בהוצאת האוניברסיטה המשודרת כדי להתחיל להכיר מושגים אבל אני בנערווים על כך שזה לא עוזר לתורה שלי מאומה …
אריק, אני חושב שכן.
מסובך, לא הבנתי את שאלתך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer