מה מפספסים כל האנשים החכמים
טיעון התכנון והקוסמולוגי מייצרים גם אצלי ודאות מאד גבוהה באל כלשהו.
אך צורם לי שאיני מצליח לגמרי להבין איך אצל כ"כ הרבה אנשים חכמים (בניהם מדענים ופילוסופים) לא רק שאין רמת ודאות גבוהה, אלא בדיוק להפך – רמת הודאות שלהם בקיום אל כלשהו ואפילו רק אל פילוסופי, שואפת לאפס. וזה ידוע שאחוז האתאיזם והאגנוסטיקה רק עולים ככל שהאוכלוסיה יותר חכמה (ההשכלה כמדד).
האם לדעתך אני (וגם אתה) מפספס משהו בטיעונים השכליים שלהם נגד קיום אל כלשהו, או שבתת מודע שלהם (וכמובן מצד האמת) הטיעונים השכליים שלהם אינם הסיבה האמיתית לדעה שבה הם מחזיקים, וככל הנראה עומד מאחורי זה משהו אחר?
מה דעתך?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
