מוסר אוביקטיבי
הבנתי מדבריך מכ"מ שאתה טוען שהמוסר הוא אוביקטיבי, שיש צודק וטועה והוא אינו תלוי תרבות.
האם כך הוא גם לדעתך בענייני וויכוחי טעם? וויכוחי יופי? ומהו ההבדל?
כלומר, מדוע ששני אנשים מתווכחים האם שוקלד הוא טעים אנו פוטרים זאת שכל אחד והטעם שלו ואילו במוסר זה אחרת, מהו שורש החילוק כאן, האם רק בגלל ששוקלד איננו דבר חשוב, אך גם בו יש אמת אחת? או שבאמת בענייני טעם יש ריבוי אמיתות, וא"כ מדוע זה כך בשונה ממוסר, מה הבסיס לחילוק?
למה אתה לא שואל על האמת המדעית? גם שם יש ויכוחים. אני מניח שבסיס השאלה הוא שמדובר בתחומים לא עובדתיים (במובן המקובל). אבל אני חולק על זה, ולדעתי כן מדובר בעובדות (אמנם לא פיסיות). בתחום המוסר יש נכון ולא נכון כי זו התחושה הברורה שלנו. כמו שיש לנו תחושה ברורה שיש לפנינו קיר או שולחן ולא נקבל ערעורים ספקניים (שישנם גם כאן).
לגבי טעם (כפשוטו. השוקולד) וריח אני מסכים שאין להתווכח.
לגבי טעם אסתטי ואמנותי אני קצת מתלבט. נטייתי היא שיש גם שם אמת ושקר, אבל זה גמיש יותר ומאפשר יותר עמדות לגיטמיות בתוך המסגרת.
השאלה מהו הבסיס לחילוק לא ברורה לי. זה פשוט שונה כי כך רואים. מה הבסיס לחילוק בין ענן לשולחן? פשוט רואים שאלו שני דברים שונים.
לא הבנתי כבוד הרב,הרי יש שאלות מוסריות שבנוגע להן אין קונצנזוס ותחושה ברורה קולקטיבית אז איך אפשר לדבר על נכון ולא נכון? בשונה מקיר שלכולי עלמא ברור שהוא קיר
קודם כל אתה צריך להבחין בין האמירה שאין תחושות לבין האמירה שלאנשים שונים יש תחושות שונות. זה ממש לא אותו דבר. דבר שני, לא אמרתי שלכל שאלה מוסרית יש תשובה נכונה אחת. בהחלט ייתכנו שאלות שלהן תהיינה כמה תשובות נכונות. ועדיין יש נכון ולא נכון במוסר (כי לכל השאלות יש גם תשובות לא נכונות, ויש שאלות שלהן תהיה רק תשובה נכונה אחת).
תודה רבה!
אשאל את השאלה הב' קצת אחרת: מהיכן האינדיקציה שתחום זה הוא אובייקטיבי (ואזי יש מקום להתווכח – מוסר) ותחום אחר הוא אינו כזה (טעם השוקלד)? האם רק בגלל שבזה אנו מתווכחים ובזה אנו פוטרים את הוויכוח כלאחר יד? (אני לא מזלזל בטיעון הזה שמגלה שכך באמת אנו חושבים, אך האם רק זה?)
הכל מתחיל ונגמר בתחושה. גם התפיסה שכשאני רואה קיר אכן יש שם קיר היא תחושה.
צריך להבחין בין שני מישורים: 1. אני רואה קיר. 2. יש לי תחושה שבראייה הזאת אני פוגש משהו מחוצה לי.
2 קיים גם במוסר, ופחות באסתטיקה. אבל בטעם השוקולד זה בכלל לא קיים. מכאן ההיררכיה שעשיתי.
כשטוענים טענות על העולם הפיזי, טוענים על דברים שלדעתנו קיימים גם מחוץ לבני האדם והם לא תלויי הקשר. כשטוענים טענות מוסריות האם יש להן משמעות מחוץ אלינו (בני האדם)? מישהו יכול לטעון שהעובדה שרצח הוא דבר לא מוסרי קיימת בעולם כמו העובדה שחוק המשיכה קיים?
יותר מזה- האם משהו יכול להיות מוסרי או לא מוסרי בלי תכונות נפשיות בהכרח? רצח הופך להיות לא מוסרי אך ורק בגלל הכוונה לרצוח. אם אבן נפלה והרגה מישהו, היא לא הופכת ללא מוסרית. כלומר חייבות להיות מעורבות תכונות נפשיות (אמפטיה, אהבה, שנאה וכו… שהן מטבען לא אובייקטיביות) כדי שיהיה אפשר לדבר על מוסר. לדעתי זה הבדל מכריע, והוא מחזק את הדעה שהמוסר לא אובייקטיבי.
לגבי עניין הויכוחים- אנשים מתווכחים ומערבים רציונליות גם בנושאים שבבסיסם הם לא רציונליים- אם אני מתלבט אם להזמין מישהי שאני אוהב לדייט, ואולי אפילו מתייעץ על זה עם מישהו, לא הופך את האהבה כלפיה או הפחד מסירוב לרציונלים או אוביקטיבים. אני מסכים שברוב המקרים, אם אנשים יהיו ישרים הם יסכימו לגבי מה מוסרי ומה לא, כי אנחנו חולקים תכונות בסיסיות דומות. דומות אבל לא זהות!
טוב, יש לנו אי הסכמה עמוקה. ראה במחברת הרביעית ח"ג.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer