מוסר ואמונה
אהלן,
במהלך הקורס מבוא לפילוסופיה, וגם בטרילוגיה, אתה מציין שאתה מתקשה לראות תוקף למוסר ללא אמונה במצווה חיצוני על המוסר (אלוהים).
אני מניח שספר חוקי המוסר שאלוהים נתן הוא, לשיטתך, התורה ואנו נדרשים לגזור את הOWT מתוך הפסוקים והציוויים.
השאלה שעלתה לי בהקשר הזה היא: מתי פסוק הוא "אמירה מוסרית" ומתי זה "ציווי דתי ללא הקשר מוסרי"?
האם "לא תרצח" ו"לא תותיר ממנו עד בוקר" הם שניהם ציוויים מוסריים?
תודה,
לא. המוסר נטוע בנו פנימה ולא צריך את התורה בשבילו. הקב"ה נוזף בקין על הרצח לפני הציוויים עליו. הפסוק אומר לנו "ועשית הישר והטוב" ולא מפרט מהו הישר והטוב. ההנחה היא שאנחנו מבינים זאת לבד (לומדים צניעות מחתול וכו'). להיפך, טענתי היא שההלכה לא מלמדת מוסר בכלל, כולל איסורי רצח וגניבה וכדומה. אלו איסורים דתיים שמוסיפים קומה דתית מעל הקומה המוסרית שקיימת עוד לפניהם ובלעדיהם. הארכתי בזה בתחילת הספר השלישי של הטרילוגיה, ובפרט בסדרת שיעורי הווידאו על הלכה ומוסר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer