מפורסמות ומושכלות
הרב שבוע טוב,
כשהרמב״ם אומר בחלק א׳ פרק ב׳ במורה כי הטוב והרע המגונה והנאה נקביעים ע״י המפורסמות ולא המושכלות זה בעצמם אומר שכל ההכרעה הדתית אמונית היא רק תוצר מהמפורסמות?
כמו כשפסקל אומר ״ אין דבר בעולם שהוא צודק מטעמים שבהיגיון, הנוהג המקובל(כמו המפורסמות) קובע את היושר, שאין לו טעם אחר אלה שהוא מוסכם ומקובל, זהו סוד סמכותו, והמגמה להעמידו על עיקרו מחסלו״
וכן גם דויד יום נראה לי טוען על אותו דבר בגלל אי הרציונלית של ערכים הוא מעיד ששורשם הוא ״מהרגשות״ השאלה למה הוא מתכוון ברגשות והאם אתה מסכים איתו בנוגע לזה ומה אתה חושב?
ממש סליחה על ההפרעה ותודה רבה.
אני כמובן לא מסכים. בעיני המוסר הוא עקרונות אובייקטיביים, ורק יישומיהם תלויי נסיבות. בטור 457 עסקתי בזה שעקרונות המוסר כפויים אפילו על הקב"ה.
לגבי שיטת הרמב"ם יש בזה סתירות ואיני יודע לומר משהו ברור. עסקתי בזה בטור 177 וראה גם בטוקבקים שם.
אם ההכרעה אינה בגלל אמונה בעובדת ההתגלות (באיזה אופן שלא תהיה) בין כך אין לה ערך דתי לדעת הר"מ.לדעתו הדת אינה כרורכה במוסר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer