סיבתיות‎

א' שאל לפני 7 שנים

האם רב מכיר ספרות מומלצת על סיבתיות(או שהרב כתב על זה) הדנה בשאלה: מהי, אם בכלל, ההצדקה להנחה שסיבתיות היא יחס טרנזיטיבי?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 7 שנים

מה פירוש יחס טרנזיטיבי בהקשר זה? כוונתך לשאול: אם A סיבתו של B ו-B סיבתו של C אז A סיבתו של C? זו סתם שאלה של הגדרה: האם גרימה עקיפה (דרך מתווך) היא סיבה או לא.

א' הגיב לפני 7 שנים

אוקיי, תודה(ראיתי פשוט דיונים פילוסופיים בנושא ודי תהיתי כמוך כי חשבתי שזו שאלה של הגדרה אבל אני אקרא על זה)
ועוד משהו: הרב כתב במדעי החופש כי "השקפתו האמפריציסטית של יום הוליכה אותו למסקנה שזה(=סיבתיות) יחס זמני ולוגי בלבד"
זה קצת לא ברור לי. יום מזהה שלושה אלמנטים במושג הסיבה: 1. קדימה בזמן. 2.סמיכות במרחב 3. יש ביניהן קשר הכרחי(בין הסיבה לתוצאה).
1 ו2 מדובר בנסיון(קורלציות), אבל על 3 שזהה הרכיב הלוגי יום מתקשה למצוא הסבר. הוא כותב:

"לאחר שגיליתי או הנחתי ששני היחסים סמיכות ועקיבה הם מהותיים לסיבות ולתולדות, מתברר לי שנתקעתי, ושאינני מסוגל להתקדם באמצעות התבוננות במקרה בודד של סיבה ותולדה אפילו צעד איד נוסף… כל מה שאנו מוצאים הוא שאחד הגופים מתקרב לאחר, ושתנועתו קודמת לזו של האחר, אבל ללא פער זמן מורגש." (מסכת 1.ג.ב.)

המרכיב שהרב קורא לו לוגי, או מתואר לוגית, הוא קשר שיום מכנה "קשר הכרחי" אבל במובן *שאיננו לוגי* ואיננו ניתן לתיאור לוגי – כי הוא אמור להיות קשר תלות בין אובייקטים אמפיריים (לא "relation of ideas"). אילו קשר זה ניתן היה לתיאור לוגי הבעיה הייתה נעלמת.

כלומר אם הבנתי את הרב טוב אליבא דיום אין קשר פיזיקלי כי הוא אפילו לא מונה את זה כאחד הריכבים ליחס הסיבתי, אבל לגבי הרכיב הלוגי לכאורה הוא סעיף 3 אצל יום והוא מטיל ספק לגביו אז לא ברור לי מניין הקביעה שיום מקבל את הרכיב הזה?

אשמח לדעת אם הבנתי טוב גם את דברי הרב לגבי הרכיב הפיזיקלי(כלומר שיום כופר בו בגלל שהוא לא מנה אותו כאחד הרכיבים, כי את הלוגי הוא מנה ב3 ומטיל בו ספק..)

תודה!

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

הבנת מצוין. אכן יום מתעלם משאלת הגרימה. ממילא ברור שגם הקשר הלוגי מוטל אצלו בספק. זו בעצם בעיית האינדוקציה. מי אמר שאם היה קשר בין האירועים כך גם יהיה בעתיד.
אבל אם תתבונן בשני אירועים ספציפיים, בעיטה וכדור שעף, אפשר לומר שיש ביניהם קשר זמני (אחד אחרי השני) ולוגי (אם האחד אז השני). ההכללה לכל בעיטה וכל כדור (שבעיטות הן סיבות לכך שהכדורים עפים) היא בעייתית בגלל בעיית האינדוקציה. לכן כשהוא מדבר על לוגיקה בהקשר שלו זה קשור יותר לשאלת האינדוקציה ולא הסיבתיות. סיבתיות בטהרתה מדברת על מקרה ספציפי ולא על חוק כללי. וכאן יש לוגיקה וזמן אבל לא גרימה.

א' הגיב לפני 7 שנים

אני לא כ"כ מבין את הסיפא של דברי הרב. איך ניתן לדבר על הלוגיקה רק בהקשר של אינדוקציה ולא בהקשר של סיבתיות. הרי לכאורה זה תלוי אחד בשני. הרי באיזה מובן יש רכיב לוגי אם זה מדבר במקרה ספציפי ולא כללי.אם זה הוא לא מכליל אז באיזה מובן ניתן לומר כי בעיטה בכדור זה תנאי מספיק לכך שהכדור יעוף?(כי המשמעות הלוגית של משפט זה היא כללית)
לא ממש הבנתי אותך..
תודה-

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

גם בצמד אירועים ספציפי אתה יכול לדבר על כך שאירוע א הוא גורם לב', או סיבתו של ב' או תנאי לוגי לב'. ההכללה לכל האירועים מאותו טיפוס הוא צעד נוסף ולא הכרחי לוגית. למשל אם העולם שלנו לא היה מתנהל לפי חוקי טבע קבועים (בכל שעה זוגית בעיטה בכדור היתה מעיפה אותו וכדומה), אז היחס הסיבתי היה יחידני.
איני יודע למה התכוין יום, אבל ברור שאפשר לדבר על כך גם ביחס למקרה ספציפי.

השאר תגובה

Back to top button