סיבת הסיבתיות

אבל הרב מודה שחייב להיות גורם מקשר בין החשיבה לעולם עצמו. ואז השאלה מדוע להניח שאותו גורם מקשר באמת קיים או פועל כראוי.

וכלפיו לעולם לא נוכל לדעת את התשובה האמיתית
. הרי אנחנו לא הוא.

יש אינדיקציות שזה פועל כראוי. תיאוריות מדעיות פועלות. אבל כבר עניתי למעלה. אלו תהיות ספקניות ואין לי משהו נוסף לומר עליהן

אתייחס לשורה האחרונה בתשובה הראשונה – נכתב שם כך
" הרי גם אם אסביר לך את זה תשאל מדוע לקבל את ההסבר שלי.".

אני לא חושב שזוהי טענה נכונה בכלל. הרי חייב להיות גורם מגשר בין החשיבה לבין העולם, במידה ואין גורם מגשר כזה או שאנחנו לא יודעים האם הוא פועל כראוי, לא סבירה הטענה שמדובר בתהייה ספקנית. הרי אם ככה כיצד תאוריות מדעיות פועלות? זה לחלוטין לא סביר שזה יפעל. היינו מצפים שלא נוכל לדעת שום דבר על העולם כהולכים בחשיכה.

ועד כמה שתגיד שמדובר בגורם A, אנחנו חייבים לדעת אם הוא בעצמו גורם שמשגיח בצורה אמיתית על החשיבה או גורם מקלקל. אבל מכיוון שאנחנו לא A לעולם לא נדע את התשובה.
וכך יווצר מצב עגום בו הטענה שהגורם אכן קיים ופועל כראוי לא צודקת יותר מאשר הטענה שהוא לא קיים או לא פועל כראוי. וזוהי מסקנת הפוסט מודרניזם

לא הבנתי את טענתך. אם אציע לך הסבר אתה תאמר שגם הוא תלוי בהנחות ובגורם מגשר ולא תקבל אותו. אז זו אכן ספקנות גרידא.

צודק.
אבל עד שאינך מציע הסבר סביר אתה מסכים שאין שום סיבה לסמוך על השלכות המחשבה ברמת הנאומנה.
אפשר לומר שיש כאן איפה שהוא אלוקים כGod of the gaps .

זה ממש גוד אוף גפס, אבל כפי שהסברתי בספריי זהו גאפ מהותי (שלא יתמלא במחקר מדעי) ולכן הטיעון טוב.