ספק אונטולוגי ואפיסטמולוגי, קוונטים, והסתברות
שלום מיכי, במדעי החופש אתה אומר שיש ספק אפיסטמולוגי שאנחנו לא יודעים מה היא המציאות. ובמציאות אמומה זה ספק אונטולוגי כי המציאות היא לא ברורה ולא שחסר לנו ידע על המציאות. שיש לנו ספק אפיסטמולוגי אנחנו יכולים להשתמש בהסתברות ואז אנחנו יכולים לדעת מה האחוזים שדבר היה כמו בקוביה. אבל שהמציאות היא אמומה אז אנחנו לא יכולים לומר מה ההסתברות כי אין הסתברות, כמו חוק המספרים הגדולים או בכאוס, אלא זה באמת אקראי. אבל בקוונטים זה "ספק אונטולוגי" ואנחנו כן משתמשים בהסתברות. איך זה בדיוק אפשרי? והאם זה לא מצביע שזה ספק אפיסטמולוגי ולא אונטולוגי?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אז סופרפוזיציה זה מצב קיים רק שאי אפשר למדוד אותו?
נכון. אבל אפשר לדעת שהוא היה, כמו בניסוי שני סדקים
או שיש משתנים חבויים שאנחנו לא מכרים אותם, לא?
זו אפשרות שטרם נדחתה לגמרי.
איך היה אפשר בכלל לדחות אותה? אבל ההחתול של שרדינגר בדיוק אומר שישנם משתנים כאלה אלא אם אתה אומר לי שהמדידה משנה משהו, ואני לא יודע למה אבל זה מרגיש לי פחות סביר שהמדידה שלנו תשנה משהו בקוונטים. לא?
ההסתברות היא לגבי תוצאות המדידה.
שמעתי פעם שהשם בצרפתית לפונקציית הגל (או מושג דומה מהתחום) משתמש במילה densite – צפיפות (כמו בפונקציית צפיפות) וזו לדעתי דרך נהדרת להסתכל על סופרפוזיציה. כאילו (או לא כאילו) החלקיק נמצא בכל המקומות בצפיפות משתנה והיכן שהוא צפוף ביותר – סביר ביותר שימדד
"סביר שימדד" – לאחר קריסת פונקציית הגל.
אין הכוונה "סביר שימדד" – יתגלה מיקומו
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer