עולם התורה החרדי

שלום לרב
אני מסכים עם ביקורותיך השונות על החרדים, על ההשתמטות וכו', ומסכים ששום דבר לא מצדיק את זה, לא רמה תורנית והקפדה על הלכה וכו' וכו'. אבל בכל זאת, אני מוצא את עצמי תוהה לגבי עניין אחד. אני אישית לא מרוצה בכלל מעולם התורה הציוני דתי, אני חושב שרמת הלימוד בישיבות לא מספיק גבוהה ברוב מוחלט של הישיבות, וגם באלה שכן לדעתי היא לא איפה שהיא יכולה להיות. הרבה עילויים\פוסקים שיוצאים משם לדעתי מצליחים לא בגלל הישיבה, אלא בזכות עצמם ולמרות הישיבה. אני בזמנו עברתי בסוף ללמוד בישיבה חרדית (ראיתי שגם הרב ממליץ לעשות כך לכל מיני אנשים באתר). 
בנוסף לכך, יש תחושה שבחלקים גדולים בציונות הדתית התורה והמצוות לא במרכז, אפילו אם מקפידים על הלכה, אלא איזה חלק מהחיים. כלומר אם עכשיו מגיע פסח, זה לא שהחיים שלי כרגע זה ההכנות לפסח, זה משהו שבלית ברירה אני צריך לדחוף איפשהו בלו"ז בין הדברים שמעניינים אותי באמת. הכבוד לתורה ולרבנים קטן יותר וכו'.
השאלה היא – א. האם הדברים האלה לא אינהרנטיים? כלומר, אם החרדים ילמדו ליב"ה, יעבדו, יתגייסו, האם חייהם לא יראו פשוט כמו הציונות הדתית? האם רמת הישיבות שלהם לא תהיה כמו של הציונות הדתית, והיחס שלהם לתורה יהיה כמו הציונות הדתית?
ב. האם הרב חושב שניתן לקיים עולם תורה ברמה החרדית (או לפחות ברמה גבוהה יותר מזו הציונית דתית) גם ללא החרדיות? אם כן, כיצד ניתן לעשות את זה? האם לרב יש רעיונות פרקטיים בנושא הזה?