על הציווי המוסרי
שלום לכבוד הרב
כבר זמן רב אני מתחבט בשאלה על הציווי המוסרי, כפי שהראת פעמים רבות באתר אם אנו חושבים שמוסר הוא דבר אובייקטיבי אנו מחויבים למסקנה שאלוהים ציווה על המוסר.
לאחרונה שמעתי קושיה רצינית על המהלך הפילוסופי הזה, הרי ממאי נפשך אם אלוהים קודם למוסר אז כל מה שמוסרי הוא החלטה שלו, באותה מידה הוא היה יכול להחליט על מוסר אחר לחלוטין ולמה אנו מחויבים לשמוע למוסר השרירותי שהוא החליט עליו.אם המוסר קודם לאלוהים אז בשביל מה אנו זקוקים לאלוהים.
זו בדיוק דילמת א'ותיפרון.
אענה לך לפי שתי האפשרויות
- בהנחה שאלוהים קודם למוסר. למה אנחנו מצווים על ההוראות ההלכתיות (שאינן קשורות למוסר)? עצם הציווי האלוהי מחייב. הוא הדין לגבי המוסר.
- בהנחה שהמוסר קודם. המוסר מגדיר מה טוב ומה רע, אבל מה מחייב אותי לעשות זאת? אלוהים.
איך זה מסתדר עם הדברים שכתבת במחברת?
משמעותו של קיום איסור היא לא עובדה נייטרלית, אלא שבפועל אסור לעשות זאת. בזה שונות טענות אתיות מכל טענת עובדה אחרת.
חיים פרלמן, פילוסוף בלגי של המשפט, עומד על כך שכאשר אני אומר לראובן לא לרצוח כי זה לא מוסרי לרצוח, לא אמרתי מאומה. פשוט חזרתי על אותו דבר במילים שונות. אם הוא יודע שלא מוסרי לרצוח והוא גם מבין את משמעות הדבר, אין צורך להוסיף לו מאומה כדי להניא אותו מרציחה.
רק אחרי שאלוהים קיים יש קשר הכרחי כזה. הטענה שהמוסר קדם לאלוהים מדברת להבנתי רק על ההגדרה המוסרית ולא על התוקף של הצווים הללו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer