על סמכות חז"ל בהלכה

"זו עצמה הסכמה בדומה למעמד הר סיני" – ???

ברור שבתורה זה כתוב, הפלא הוא איך מוסד שאמור להיות כה עיקרי וקובע לא מוזכר כלל מזמן יהושע והלאה, זה אומר חשדני.
תוס' כותבים בכמה מקומות שהלכו לדבורה מדין 'קיבלו עליהם' לדון על פיה, השאלה היא היאך קרה שקיבלו עליהם לדון שלא ע"פ דין תורה, ומה הקשר בין נביא או מושיע לבין 'דיין' – כפי שקורה בתקופת התנ"ך.

בתנ"ך לא מוזכרים עניינים הלכתיים ומסגרות הלכתיות בכלל. ניתן לומר שהם לא היו אז או שהתנ"ך משום מה לא מתייחס לזה.
למה שלא יקבלו לדון שלא עפ"י דין תורה? אם יש אישה חכמה הולכים אליה. כאמור בדבריי למעלה, בתי' אחד בתוס' הלכו אליה לדון בדין תורה רגיל שכן נשים כשרות לדון. בפרט שלא היה אז מלך בישראל ולכן דין מלך היה לשופט, ואין פלא שהוא יכול לדון כמו שמלך דן (כדרשות הר"ן דרוש יא).

עם ישראל מעולם לא הסכים לקבל את התורה וכפר בה מראשיתה. הספרות ההילכתית היא התוצאה של הכפירה בתורה.

הספקן,
אמירתך מעניינת.
איך אתה מגבה אותה?