עקידת יצחק כדוגמא לקונפליקט בין מוסר לבין הלכה
שמעתי בכמה הרצאות (YOUTUBE) של הרב את הדוגמא שהרב מביא (לפעמים כמענה לשאלה) מעקידת יצחק שלפעמים נצטרך לבחור בהלכה על פני המוסר.
מה שלא מסתדר לי עם התפיסה שהרב מציג שגם המוסר הוא מהמקור האלוהי. הסיבה שזה לא מסתדר היא שבניגוד ללימוד שלנו היום בהלכה שבנויה על טכניקות אנליטיות, ולכן ההלכה אין לה (לדעת הרב) דבר עם המוסר (להבנתי מדברי הרב לא בשיטות הלימוד והסקת המסקנות ומכך לא בתוצאת ההלכה אבל אולי אני טועה בזה בהבנה של דבריך), הרי דבר ה' אל אברהם שהוא המקור ההלכתי והמוסרי היה צריך להיות גם הילכתי וגם מוסרי. ולכן לא ברור לי איך בדוגמא זו הרב מציג הפרדה בין המוסרי להילכתי.
אין שום קשר לשאלה איך אנחנו לומדים הלכה. הניתוק בינה לבין המוסר הוא תוצאה של בדיקת התכנים שלה. כתבתי על כך טורים ותוכל לעיין בהם. למשל 541.
התייחסת לחלק מהשאלה. השאלה היתה על הציווי לעקידת יצחק. אם הקב"ה הוא מקור המוסר ומקור ההלכה, הרי שכשהוא מדבר אלינו בציווי ישיר הציווי צריך להיות גם הלכתי וגם מוסרי, הוא לא יכול להיות רק אחד מהם. השניות הזו היא אצלנו, אצלנו יש דבר כזה שנקרא הלכה ודבר כזה שנקרא מוסר. ואם מה שכתבתי נכון לא ברור לי הציווי לעקידת יצחק והמוסר שלו, אלא אם נלך לביטול ציר הזמן כלומר שבסוף לא באמת רצה הקב"ה עקידה ממש. אבל אז תתעורר מחדש השאלה שנוכל תמיד לומר להקשיב להלכה כיוון שאיפה שהוא בציר הזמן, המוסר יבוא על מקומו…
עניתי על הכל והפניתי אותך לטור הרלוונטי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer