פיזיקה
יש להאריך בזה טובא. ככלל, נחלקו הפילוסופים האם הזמן קיים במובן כלשהו (אמנם ברור שאין לו מסה ומיקום) או שמדובר בצורת הסתכלות שלנו על המציאות (הזמן הוא לא משהו אלא מסגרת מחשבתית/הכרתית שלנו – כך סבר קאנט למשל). אני כתבתי פעם (בעקבות מקטגרט) שיש שני סוגי צירי זמן: האחד אובייקטיבי והשני סובייקטיבי. לכן אפשר לדבר על זרימת הזמן, למרות שכשמשהו זורם זה קורה על פני ציר הזמן (ראה טור 33).
בהלכה נראה שרואים את הזמן כיש קיים. כך עולה מכמה מקומות, למשל מה שהזכרת שניתן להתפיס נדר ביום (יחידת זמן). ראה סוגיית שבועות כ ונדרים יב (כיום שמת בו גדליה בן אחיקם). אבל בכתיבה ההגותית של הראשונים ניתן למצוא את שתי התפיסות (יש שני מאמרים של הרב כשר על טבעו ש להזמן בהלכה ובכלל. וכן במידות לחקר ההלכה ועוד).
השאלה האם הוא ממד או לא, קשורה לתורת היחסות. שם רואים את המרחב והזמן כמערכת קואורדינטות ארבע ממדית. המשמעות של זה היא שניתן "לסובב" את המערכת, ובמערכת החדשה ציר הזמן יהיה הרכבה של צירי הזמן והמרחב של המערכת המקורית (כמו בסיבוב של מערכת צירים רגילה). בעניין זה יש שהביאו את המשנה בספר יצירה (א, ה):
עשר ספירות בלי מה, מדתן עשר שאין להם סוף, עומק ראשי"ת ועומק אחרי"ת, עומק טו"ב ועומק ר"ע, עומק רו"ם ועומק תח"ת, עומק מזר"ח ועומק מער"ב, עומק צפו"ן ועומק דרו"ם. אדון יחיד א"ל מל"ך נאמן מושל בכולם, ממעון קדשו ועד עדי עד:
אמנם שם לא רואים את המשמעות של היותו של הזמן ממד. לקחת את הזמן כעוד קואורדינטה בלי לדבר על ערבוב בין זמן למרחב זו סתם הגדרה ולא טענה של ממש. זו דוגמה למה שכתבתי בטור האחרון (250) על השתלשלות של רעיונות שאנשים מוצאים מקור לרעיונות מודרניים במקורות עתיקים, ובעצם לא באמת מדובר באותו רעיון אלא במשהו די טריוויאלי.
אהלן אהלן וסבאח אלחיר!
א. הרב הביא את חקירת הפילוסופים האם זמן זה דבר קיים או לא אבל גם אם זמן קיים מ"מ אין לו מסה ומיקום. אז באיזה מובן הזמן קיים?
ב. בהלכה הרב כתב שרואים את הזמן כיש קיים והרב מביא לכך את הנודר כיום שמת בו גדליה בן אחיקם. אם הבנתי נכון הגמרא שם מדברת על המתפיס נדרו בנדר. בכה"ג הוא מתפיס בנדר. אבל לא בעצם הזמן של היום אלא באיסור נדר שחל על אובייקטים מסוימים ביום מסוים. אני רציתי לשאול אם אדם יכול להחיל איסור נדר (שהוא לא בגברא כידוע) שלא על חפץ מסוים כי אם לאסור זמן מסוים ואז הזמן אסור עליו. במה? בהנאה מהזמן.
ג. זכורני רב חתן דגדול ראשי הישיבות כיום ששאלתיו מדוע אומרים בפשיטות שאיסור אכילה ביו"כ הוא בגברא. נימא שזה בחפצא! (אני מקווה שלא בלבלתי בין היוצרות) אז למרות שכל הנדון הוא בלומדעס של חפצא וגברא הוא ענה לי: "אל תשאל אותי שאלות בפילוסופיה"…. איזה פרמטרים הרב היה נותן ללומדעס ואיזה לפילוסופיה איך שזה נתפס בעיני החרדים?
ד. לפי תורת היחסות זמן הוא קיים או צורת הסתכלות?
אשכוייח!
סבאח אל נור,
א. למה מה שאין לו מסה ומיקום אינו קיים? מה עם פוטון או גל אור? איני רואה שום הכרח בזה. מה עם הקב"ה?
ב. הנדר תמיד תפוס בחפצא, אחרת זו שבועה ולא נדר. כאן הוא תפוס ביום.
ג. שאל אותם. בעיניי אין הבדל.
ד. לא קשור לתורת היחסות. זו שאלה בפילוסופיה ולא במדע.
מרחבן אלחכם!
א. אני שואל איזה סוג קיום אותם פילוסופים רצו להעניק לזמן. לא שאלתי בלשון תימא. כדי להביא צד שלזמן יש קיום צריך להעניק לו סוג קיום מסוים. מסה ומיקום הרב שלל. באיזה אופן הם רצו לטעון שהוא כן קיים? ובאמת איזה סוג קיום ישנו לפוטון וגל אור? לגבי הקב"ה אני אעז לומר שאין לו חומר וצורה אלא קיומו רוחני בלבד.
ב. רש"י על המקום מפרש שהוא מתפיס בבשר. לשון רש"י: כאשר אסרתי עלי בשר ביום וכולי
ג. באסה
ד.אז תורת היחסות לא מוכיחה לכאן או לכאן? בפרדוקס התאומים למשל שהתאום המאיץ יותר צעיר זה תוצאה של דבר שלא קיים במציאות אלא רק נגרם מצורת הסתכלות?
ה. הרב הביא ב' צדדים: יש קיים או צורת הסתכלות כדסבר קאנט. אך לקאנט כל יש קיים שנתפס אצלנו הוא כזה. לא?
א. לא הבנתי. יש קיום בלי מקום וזמן. איני יודע לומר על כך עוד משהו. מה אתה רוצה שאומר עוד על כך? גם קיום במקום ובזמן לא אומר לי הרבה במובן של הקיום. מקום וזמן הן תכונות ולא תנאי למושג הקיום.
ב. זה לא נראה לי פשט הגמרא.
ד. התאום צעיר יותר במובן של גיל ביולוגי (איך גופו נראה) ולא במובן הטהור של הזמן. אין לנו נגישות לזמן אלא לביטויים של תהליכים שקורים על פניו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer