קביעת הלכה על פי המדע
הגמ' בשבת פה. מבארת את דיני הזריעה בכילאים על פי ידע מדעי (קים לנו לרבנן, נלמד ממומחי האדמה כמבואר שם).
וכתבו התוס' וקים להו לרבנן דחמשא בשיתא לא ינקי. ואומר ר"ת דמכל מקום איצטריך קרא דאי לאו קרא ה"א אע"ג דלא ינקי איכא עירבוב ואסור קמ"ל קרא דבכה"ג ליכא עירבוב ובקרא לחודיה נמי לא סגי דלא הוה ידעינן חמשא בכמה שרי קרא אבל השתא דקים להו לרבנן דחמשא בשיתא. לא ינקי אית לן לאוקמי קרא בשיתא.
היינו, שהידע המדעי לבדו אינו יכול להכריע הלכה אף שברגע שהמרחק נשמר בין זרע לזרע, עדיין אנו צריכים ל"אישור" מהמקרא שלכך התכוונה התורה.
האם אין מקום להוכיח מכאן שהידע המדעי אינו חזות הכל בפסיקת הלכה?
קודם כל ברור שהוא אל חזות הכל. הרי הידע המדעי לא אומר אם יש יניקה אלא כמה יניקה יש. הקו ממתי היניקה משמעותית כדי להיחשב הוא קו הלכתי. ראה מאמרי על הלכה ומומחיות (והסדרה בזום שהסתיימה כעת על הלכה ומציאות).
מעבר לזה, כאן זה אפילו יותר חזק. הרי החידוש שמביא התוס' הוא משהו שמעבר לידע המדעי, ולכן כאן ברור שנדרש גם הפסוק. אולי יש ערבוב גם בלי יניקה? את זה המדע לא יכול להכריע.
מתי כן יש למדי משמעות א"כ?
אם אפשר גם דוגמא.
תודה.
למדע*
למשל בבליעת כלים. הלכות נידה (מה מקור הדם) ועוד הרבה.
אם בליעת כלים תוכח אינה נכונה, אין מקום להלקות בשר וחלב?
לגבי נידה כנ"ל אם כתם הנאה כדם, ובמעבדה יבורר שאינו דם, לא ייחשב הדבר לכתם?
כל שאלה כזאת זוקקת תשובה מפורטת. אבל עקרונית כן.
אגב, יש להעיר שפעמים רבות הגמ' מוכיחה מפסוק דברים שאנו יודעים אותם בוודאות ממקורות אחרים (השכל הישר, נסיון חיים מינימילי ועוד)
משה אשמח לדוגמאות כי יש גם עיקרון של למה לי קרא סברא היא
ובה במידה יש עיקרון של איבעית אימא קרא ואיבעית אימא סברא. יש המון עקרונות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer