קדושת ארץ ישראל
שלום לכבוד הרב. ראיתי מאמר של הרב בו הוא מסביר את העקרונות ההלכתיים ומושגיהם כעצם של ישויות מטפיסיות , אידאות, ובלשון התלמודית חלות, לעומת המאפיינים והתיאור שלהם, שאינו נוגע בעצם כשלעצמו ואינו תלוי בו, אלא יתכן ותהיה רק החלות ולא הביטוי. שאלתי היא בעניין ארץ ישראל, ידועים דברי חזל כי ארץ ישראל קדושה מכל הארצות ומה היא קדושתה? שמביאים ממנה שתי הלחם והעמר ולחם הפנים. וכן ידועים דברי ליבוביץ שאין קדושה אמיתית לארץ אלא רק המצוות. השאלה שלי מורכבת אם כן לשניים: האם אתה סוב כמו ליבוביץ? (מתאים לך פשוט..) . ב. אם כן, מדוע לא להגיד כן גם על קדושת ארץ ישראל, שיש חלות של ארץ ישראל שהיא ישות מטפיסית, ואך הסימפטום הוא שיש לקיים בה מצוות מיוחדות.
מושגי הקדושה בתלמוד פירושם דין בחפצא. בפשטות מבינים שהכוונה היא למציאות רוחנית כלשהי. לכן ארץ ישראל שהיא אחת הקדושות לכאורה גם בה יש משהו בחפצא.
אבל זה לא הכרחי בכלל. גם ביחס לדינים בחפצא יש מהאחרונים (אבנ"ז, ר"ש שקופ) שהסבירו זאת לא באופן מטפיזי אלא בשאלה מה מטרת הדין, כלומר האם מטרתו היא האדם או החפץ. קדושה היא דין בחפצא כי מטרת איסור ההנאה מהקדושה היא שלא ייפגע החפץ.
כשדיברתי על חלויות עסקתי ביישויות משפטיות שאותן מחוללים על ידי מעשה ולאו דווקא בכל תחומי ההלכה. לגבי א"י זה בהחלט יכול להיות קביעה של הקב"ה שאינה מעוגנת במציאות כלשהי.
כך שאין לי עמדה ברורה ביחס לקדושת א"י. כללית, דבריו של לייבוביץ שאין בכלל מציאות של קדושה פרט לקב"ה הם קיצוניים מאד, כמו בהקשרים אחרים. איני רואה שום הכרח להניח זאת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer