שאלה באורות התחיה

שלום הרב,
קוראים לי ח', שיעור ב' בישיבת הסדר.
בשיעור אורות התחיה בישיבה למדנו את פסקה כב'. כשלמדנו את הפסקה היא הזכירה לי מאוד את הפתיחה של "איש ההלכה" של הרב סולובייצ'יק, ואני אסביר למה. הרב קוק מתאר איך יש שני צדדים בבן ישראל. יש צד השכלה רוחנית לצד נתוח הלכתי שכלתני לוגי. הוא מסביר איך זוהי בדיוק הייחודיות של ישראל ולמה זה סוד השלימות שלנו.
הניתוח הזה מאוד הזכיר לי את איש הדת ואיש הדעת של איש ההלכה. במבט ראשוני הם נראים כאילו הם אינם מתאימים אחד לשני, ואפילו סותרים. אך דווקא מתוך הסתירות "בוקעת ועולה אישיות נאדרה בקודש". "הקרע הנפשי עובר לאיחוי… לפום צערא אגרא, ולפי הקרע האיחוי!". שניהם מתאחדים בתוך נפש אחת ויוצרים את האדם הכי שלם.
אבל כאשר ניגשתי לרב והראיתי לו את ההקבלה של הדברים, הוא התעקש לומר שאין כאן באמת דמיון. דנתי בנושא גם עם כמה חברים, וכמה מהם גם אמרו לי שיש כאן שוני. הם ניסו להסביר לי אבל לא קיבלתי את טענתם. ניסו להסביר לי שנקודת המוצא שונה ביניהם, והבנתי את זה, אבל בסופו של דבר שניהם מתארים השתלבות והתאחדות של שני העולמות הרוחני והשכלי לתוך הרמוניה מנצחת. אז לא מצאתי שום נ"מ בצד הפרקטי מעשי של "המחלוקת".
פתחתי את הספר של הרב חיים נבון על הגותו של הרב סולובייצ'יק "נאחז בסבך", כי משום מה היה זכור לי שראיתי איפשהו איזו השוואה בין תפיסת עולמו של הרב קוק לזו של הרב סולובייצ'יק, וחשבתי שזה היה בספר הזה, אבל לא מצאתי. עברתי על פרקים ו', ו-ח' של הספר כי הם נראו לי הכי מתאימים לנושא, אבל לא מצאתי תשובה.
אשמח אם הרב יוכל להסביר לי מה הוא חושב על ההשוואה הזו. האם הוא מסכים איתה או שבאמת יש כאן שוני מהותי.  איזה נ"מ יש בין השיטות? האם יש שוני ברמת ה"למעשה"?
תודה רבה,