שאלה לגבי תפילות יום העצמאות

תודה על התשובה -נזכרתי עכשיו שבשיעור לקראת יום העצמאות בכולל דיברת על כך שיש הבדל בין קודש לחול ושלתורה ולההלכה יש מה להגיד לגבי החול ואיך להתייחס אליו אך הוא עדיין חול ולא קודש ודיברת על כך בהקשר ליחסך למדינה ומתוך דברי חז"ל על כך שקבעו יום טוב מתי שביטלו את הזכרת שם שמיים בשטרות משום שלדבריך אותה כתיבת שם שמיים בשטרות היוותה טישטוש בין הקודש לחול

חבריי הלייבוביצ'יאנים שהזכרתי הולכים פשוט בדרך מאוד חדה -חדה מידי לדעתי- של הפרדת הקודש מהחול ובכלל בפורמליזם הלכתי נוקשה מאוד שהם רואים בו את דרכו של מי שהם רואים כמורם ורבם ישעיהו לייבוביץ -פעם שאלתי את אחד מהם האם בט' באב הוא אומר את תפילת "נחם" בנוסח המקורי והרגיל או באחד הנוסחים האלטרנטיביים שחוברו לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים ללא תיאורי החורבן שלא מתארים את ירושלים הנוכחית ,אותו חבר ענה לי שלמרות שלדעתו הנוסח הרגיל לא רלוונטי מבחינת תוכנו הוא אומר אותו כי "זה הנוסח שצריך להגיד" ושמבחינתו כל התפילה היא טקס פורמאלי עם "כללי טקס" שאין להם שום משמעות תוכנית מעבר לאמירת הטקסט המסורתי כשלעצמו שנקבע לאומרו ובכלל לא מעניין אותו מה התוכן ומה המשמעות של התפילות

מדובר בפורמאליזם הלכתי נוקשה במיוחד שדומני שאפילו הפוסק השמרן ביותר לא ילך לפיו אבל חבריי טוענים שזו הייתה דרכו של לייבוביץ שהם רואים את עצמם כהולכים בדרכו

קשה להתמודד עם חסידים שוטים. זה רק תמיד מפליא אותי איך למהפכנים הכי גדולים יש חסידים שוטים שלא מעזים להיות מהפכנים נגד רבם. מוזר, אבל כנראה אצל רבים מאיתנו יש יצר חסידות ויצר למנות על עצמך רבי שלא מערערים אחר מידותיו. לא אחזור כאן שוב על ההבחנה בין שני סוגי חזונאישניקים.

http://www.leibowitz.co.il/leibarticles.asp?id=14

דעתו של לייבוביץ על יום העצמאות – קצת יותר מורכבת מאיך שחברים שלי הציגו אותה

הוא כותב דברים מאד דומים למה שכתבתי לך. אמנם הוא מבחין בין ברכת שהחיינו לבין אמירת הלל או קריאת הפטרה ואני לא בטוח שהבחנה זו רלוונטית. תורף הדברים הוא שיש מקום להתייחסות דתית גם כלפי אירועים בעלי משמעות חילונית, בדיוק כפי שכתבתי.