שאלה שהובאה לב"ד
בוקר טוב הרב מיכאל אברהם
יש אצלנו בבית מדרש אחד שליבו קרוב לענייני חושן משפט ודיינות, ומביא לנו מידי פעם עניינים ומקרים שהגיעו לב"ד למעשה. ואתמול הוא הביא לנו מקרה שקרה ביום פורים עם קבוצה של בחורים שנכנסה למעלית של ארבעה נוסעים, והם בשכרותם נכנסו יותר. המעלית התקלקלה. השאלה הייתה מי צריך לשלם על התיקון, האחרון שנכנס והכביד את המשקל יותר על המותר, או שמא כולם בשווה? ומספר אותו אחד שהרבנים הת"ח שהיו בבית ההוראה קיבלו לידיהם את השאלה, והחלו לדון, שקלו וטרו מיד על פי הסוגיא בבא קמא בדף י ועוד (נ.ב אין לי מושג מה הכוונה "ועוד" האם זה עוד מקורות וכדומה, בכל מקרה אם רוצים להוסיף כאן את הנושא של שכרות ופורים אותי אישית זה לא הכי תופס ומעניין כי זה באמת נושא משני וצדדי בסיפור, מבחינתי מעניין אותי יותר המקרה המהותי כשלעצמו שהוא היחס והאחריות של ארבעת הראשונים שנכנסו מול החמישי שנכנס אחרון)
נחזור לעניינינו, איך שהזכיר המביא את הנידון בשם הת"ח שדנו במקרה, את הגמרא בבא קמא דף י עלה בראשי במעומעם (פעם אחרונה שלמדתי בב"ק היתה בישיבה קטנה לפני עשרות שנים) שיש סיפור על ספסל שישבו בו כמה אנשים והגיע אחד שמן בשם פפא בר אבא וישב גם הוא ונשבר הספסל, מעבר לזה אני לא זוכר כלום לא את המסקנא וודאי לא את השקלא ותריא. פתחתי בב"ק דף י ע"א בהתחלה התאכזבתי כי ראיתי מקרה בסוף העמוד של בור תשעה שבא אחד והשלימו לעשרה וכו, וזה לא המקרה שזכרתי אך מייד לאחר שהפכתי את הדף (י ) לע"ב אכן נתקלתי בסיפור הזה של פפא בר אבא, ויש בו שקלא ותריא כך שקשה במבט חטוף מלמעלה להוציא את המסקנא והפסק של השורה התחתונה, איך שלא יהיה אבל לי שהרב שוחה בעניינים אלו ושל נשים נזיקין ואשמח לחוות דעת של הרב בסיפור הזה, את מי לחייב וכמה? ואני בל"נ יקיים אמרת חז"ל כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם ויביא לפני הלומדים שזו לא תורה שלי אלא של הרב כמובן בתודה מראש
אכתוב מקופיא, כי נראה לי דין פשוט. אבל לא בדקתי יותר מדיי.
יש לדון כאן בשני מישורים: 1. היזק מתוך שמחת פורים מופיע בשו"ע שפטורים עליו. 2. לעצם הדין אם לא היה בפורים. כאן יש לדון מה טיבו של ההיזק: ראשית, האם הוא תוצאה של המשקל או שהיה היזק מקרי בלי קשר למשקל (קשה להאמין שתוספת אדם אחד עושה נזק. יש מקדמי בטיחות בהוראות של מעליות). ואם הנזק בגלל המשקל, יש לדון האם זה קרה רק בגלל תוספת החמישי או שגם בלעדיו היה נשבר. ועדיין יש לדון האם כולם נכנסו יחד או אחד אחרי השני. אם נכנסו אחד אחרי השני, אזי במקרה של הספסל שם בב"ק נפסק שהאחרון משלם. ראה חו"מ סי' שפא ס"א.
ישר כוח לרב
האמת שבכמה שעות שעברו מאז ששאלתי את הרב (בהתחלה חיכיתי קצת אולי יצא לרב לראות ולענות ואני ילך עם תשובה, אבל הרב לא עובד אצלי ויש מן הסתם לרב המון עניינים חשובים לעסוק בהם, מלבד לענות לשאלתי, מה גם שאין לרב חיוב לענות למישהו, אז הלכתי לבית מדרש) ודנו בנושא לפני שהמביא את הנידון יספר לנו מה פסקו בב"ד, ואכן הרוחות שם סערו לכאן ולכאן ובין הדברים שנאמרו שם באמת היו גם כאלו שכיוונו למה שהרב העלה, וחיכינו בסקרנות לשמוע מה פסקו הב"ד בנידון? אבל מה שהתברר שזה שהביא את הנידון מהב"ד עשה לכולנו קצת מעין הטרלה, אנחנו חשבנו שזה מקרה מהפורים האחרון שדנו בו בב"ד לאחרונה, ולא כך היה הוא גילה לנו שהמקרה אכן היה והגיע לב"ד אך זה היה לפני כמה שנים בעוד ר' ניסים קרליץ זצ"ל היה חי ומה שהבאתי לעיל בשם הת"ח שם לדון על פי הגמרא בב"ק דף י אכן נאמר והועלה על ידם, אבל אז ר' ניסים נכנס והביאו את השאלה לפניו, והוא הגיב מייד: שהבחור שלחץ על הכפתור הוא זה שחייב, האמת שסלחנו לו על ההטרלה (זה פעם ראשונה שהוא עשה ככה ממה שזכור לי עד היום) היות ונדהמנו מהשיקול דעת הברור הזה, שלא חשבנו עליו, שהרי עד שלא נלחץ הכפתור בעצם לא קרה כלום ולא נעשה כל היזק, לכן רק הלוחץ עשה את הנזק חבל על דעבדין זה באמת ההבדל בינינו הקטנים לגדולי הדור בתפיסתם החדה.
באמת מעניין אותי לשאול את הרב האם תשובה כזו שייכת למה שרגילים לומר בישיבות שיש שו"ע חמישי? או שזה פשוט ניתוח נכון וראייה נכוחה ובהירה של המציעות לאור מה שנפסק בשו"ע לדעת לדמות מילתא למילתא ולהתאים את הנדון גם במציעות הטכנולוגית של ימינו לאור מה שנפסק להלכה אבל זה עדיין שייך לארבעת חלקי השו"ע?
מרוב כל האריכות הזאת לא הבנתי כלום. הנזק נגרם בגלל הלחיצה? לא ברור מה הייתה המציאות. גם אם הלחיצה גרמה, אני גם לא בטוח שהלוחץ הוא שחייב שכן הוא פעל בשם כולם. יש לפלפל בזה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer