שאלות בעקבות ספרך, אמת ולא יציב

שו"תקטגוריה: אמונהשאלות בעקבות ספרך, אמת ולא יציב
שואל שאל לפני 8 שנים

שלום
סיימתי בחג השבועות הזה לקרוא את ספרך "אמת ולא יציב", יישר כחך.
נזכרתי בביקורת שלך על ספרו של מנחם נאבת על התשובה, שניסה לתלות את מחשבותיו בדעת הרמב"ם ואתה הערת שמנהג בחורי ישיבות לתלות כל דבריהם ברמב"ם, אינו הכרחי ופעמים מאולץ.
בסוף ספרך כתבת שאת דברי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פ"ח) לגבי אמונה בנביא ע"פ ניסים, יש לבאר לשיטתך שיש להבחין בין אמת לוודאות. נראה לי שלא נעלם מעיניך שהרמב"ם חשב שכל דבריו אמת ויציב ומי שאינו חושב כמוהו, טועה במקרה הטוב ולדוגמא אביא את דבריו במו"נ (א לו, מתוך פרוייקט השו"ת) שסותרים לדעתי את דברי הרדב"ז (שו"ת ד קפז) הידועים על אנוס התבונה, וז"ל הרמב"ם שם: ודע שאתה כשתאמין הגשמה או ענין מעניני הגשם, שאתה מקנא ומכעיס וקודח אש וחמה, ושונא ואויב וצר, יותר קשה מעובדי ע"ז מאד. ואם יעלה בדעתך שמאמין ההגשמה יש לו התנצלות בעבור שגדל עליה או לסכלותו וקוצר השגתו, כן ראוי שתאמין בעובדי עבודה זרה שהוא לא יעבוד אלא לסכלות או מפני שגדל על זה מנהג אבותיו בידיו. ואם תאמר שפשוטי הכתובים ישליכום בזה הספק, כן תדע שעובד עבודה זרה אמנם הביאוהו לעבודתה דמיונים וציורים חסרים, אין התנצלות אם כן למי שלא יקבל מן המאמתים המעיינים אם יהיה מקצר מן העיון, שאני לא אחשוב לכופר מי שלא יביא מופת על הרחקת הגשמות, אבל אחשוב לכופר מי שלא יאמין הרחקתה, וכל שכן במצוא פי' אונקלוס ופירוש יונתן ב"ע עליו השלום ירחקו מן ההגשמה כל מה שאיפשר.
ועתה לעניין כללי. הערת בתחילת הספר שהעירו לך שבקוורטט תקפת את האנלטיות אך לא הצגת משנה סינטתית ובספר "אמת ולא יציב" פרשֹת את המתודולוגיה הסינטתית, אולם הופתעתי לראות שהתייחסת רק בקצרה לעיקר הסינטתיות לדעתי והיא איך מוצאים את הפרמטרים אלפא וביתא, כלומר איך מפתחים את 'הקשר הגילוי'.
השיטות לפיתוח ההיגיון השימעי אינן נוגעות למתודולוגיה אלא דומות לשיטות שגורמות 'לראות' את סוג הפיתרון של משוואה דיפרנציאלית. כמו כן, אם ננסה לאבחן אנשים שהיו בעלי הגיון שימעי נבחין שלא היו אלה בעלי המתודולוגיות הגדולים אלא בעלי חוש אינטואיטיבי קמאי.
השיטה לדעתי לפיתוח יכולת זו היא לחיות באווירה של אותו תחום שאנחנו מעוניינים לפתח את החוש השימעי לגביו. במקרה של מתמטיקה זה להתחכך בפרופסורים, לפתור תרגילים וכד' ובכך לחיות ב-milieu המתמטי. במקרה של התורה השיטה לדעתי היא לחזור למקורות ראשוניים כמו תנ"ך כפשוטו, לחיות 'חיים הלכתיים' קרובים לצורה שבה שחיו אבותינו: בארץ ישראל, ללא חומרות עודפות וברוגע, מתוך ראיה כללית של התורה (לא רק הלכות שנוגעות לזמן הזה), להתפרנס בכבוד ועוד ועוד ואז להיכנס לעולמה של הקבלה שהיא הרוח החיה מאחורי האופנים.
י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם הינם ביטוי להיגיון השימעי הכללי בהשוואה להיגיון היווני הסטואי, אולם יש היגיון שימעי סודי והוא נתון בקבלה – כפי שכתב הרב הנזיר בסעיף הראשון של ספרו קול הנבואה.
לפתח מתודולוגיה להקשר הגילוי משול בעיניי לנתינת הגדרה מעמיקה יותר להדרגה ע"פ היקף במקום לפתח כישורים נדרשים להגדרה ע"פ תוכן.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 8 שנים

שלום רב.
כבר לא שמעתי ממר מזה זמן, ואני מקווה ששלומו ושלום ביתו בטוב, והוא בדרך לרמטכ"לות בעז"ה.
1. אכן נכון, הרמב"ם חשב שרוב דבריו הם אמת ויציב, ובזה איני מסכים לו. ועדיין לא כל מה שהוא חשב היה בעיניו כזה. הרי הוא כותב להדיא ששני עדים אינם ראיה מוחלטת (וזה פשוט כמובן, שהרי יש גם זוממים) ויש לסמוך עליהם. איני רואה במה דבריך כאן סותרים את מה שראיתי בדבריו.
2. כמו כל פורמליזם, הוא מגיע אחרי האינטואיציה. ועדיין לא נכון שאין בו ערך. הפורמליזם מסייע במקום שבו האינטואיציה לא מצליחה לבד. מתן פשר לפרמטרים אלפא וביתא הוא תהליך אינטואיטיבי, אבל הפורמליזם יכול מאד לסייע לו. אין טעם לדבר על האינטואיציה ופיתוחה לא כי אין דבר כזה אלא כי אין לי מה לומר לגביה. הפורמליזם הוא הממד האובייקטיבי שעליו אפשר לדבר, גם כשעוסקים בהקשר הגילוי. מה כינית פיתוח כישורים לסינתטי כמו לחיות באווירה כזאת או אחרת הוא עניין לספרי מוסר, ואני אין לי עסק בנסתרות. ובלשון המשל שלך, החידוש בדבריי הוא שיש ממד אובייקטיבי פורמלי גם בהקשר הגילוי. לא אמרתי שהממד הזה הוא הכל, ואולי גם לא שהוא העיקר.
היגיון שמעי בקבלה אינו מוכר לי, ואיני מבין על מה מדובר. אבל בכל אופן כאן אני סוטה מדרכו של הרב הנזיר (גם ביחס להיגיון המידות אני לא מסכים לדבריו שהוא יהודי ייחודי).
כל טוב,
מיכי
——————————————————————————————
שואל:
השלום והברכה,
איתנו החיים והשלום והרמטכ"לות באופק לפי הקורה בזמן האחרון בצבא 🙂
מקווה ששלומך טוב, ייתן ה' לך כוחות להמשיך ולאלפנו בינה.
אגב, אני עדיין משרת בX, כך שאם יש שיעור קבוע שאוכל להגיע אליו בבר-אילן או באזור, אשמח לדעת.
 
בתשובתך הקודמת העברת את מה שכתבתי לגבי אורח חיים לפי שיטה שתגרום להבנה איטואיטיבית למחלקת ספרי המוסר שאין אתה עוסק בהם. והרי כתבת בספרך ש"ע וכ"פ שהסיבה שמרן כתב (רפ"ב מהלכות ממרים)) שקיבלנו עלינו לא לחלוק על הכתוב בתלמוד היא שלהם הייתה הבנה אינטואיטיבית וממילא יש קשר בין מידות או אורח חיים ותקופה לדעות !? ולכן לדעתי ראוי לנסות להתחקות אחר מעשיהם ולא לנסות לבנות לעצמנו קביים לוגיות במקום הבנה אינטואיטיבית.       אם עודך מחזיק בתומך, אשמח לדעת איך תפרש את דברי הרמב"ם בהקדמתו למו"נ שיש  סוג כזה של ידיעות שהן נסתרות ומופיעות כברק וההבדל בין האנשם הוא בתדר התאורה. הרי מי שיודע מתמטיקה או מטאפיזיקה יודע אותם גם אם יעירו אותו באמצע הלילה, איזה סוג ידיעות נסתר ונגלה ובמה זה תלוי ? לדעתי התשובה פשוטה ומתקרבת לדברי הרמב"ם שיש השגות שנמנעו ממשה בגלל היותו נתון בגוף.
——————————————————————————————
הרב:
ברור שיש סברות שמתגלות ונעלמות, ועדיין הטיפול בהן נעשה גם בכלים לוגיים. אחרי שגילינו את הסברא שהנהנה מעוה"ז בלא ברכה כאילו מעל, מכאן והלאה מטפלים בזה בכלים לוגיים. הן לגזירת מסקנות והן לחיפוש מקורות שזה מתבסס עליהם. איני רואה שום קושי בדבר.
——————————————————————————————
שואל:
איזה סוג ידיעות נעלמות ונגלות לדעתך?
——————————————————————————————
הרב:
סברות מעצם היותן כאלה יכולות להיות תלויות במצבי הארה שונים. אבל הסברות פועלות במסגרת לוגית, כאמור.

השאר תגובה

Back to top button