שאלות על המאמר עם סיכום השיעור היום
כמה שאלות לגבי השיעור האחרון והסיכום ששלחת לנו:
1. לגבי הסוגייה בב"ק (דוד והגיבורים)-
דברי רש"י נאמרו רק לפי הסברו של רב הונא ומניין ש'כך נפסקה ההלכה'? הרי לפי יתר ההסברים אין כל ראיה לעניין זה מן הסוגייה?
וכן לגבי הדיוק מהרשב"א, הרי נראה ששני התירוצים שלו סותרים אחד את השני, וכפי שהערת בעצמך, וא"כ, אולי התרוץ השני נאמר רק על דרך 'לשיטתך' (ומצאתי שהרשב"א משתמש בביטוי 'הגע עצמך' באופן זה בעוד שני מקומות לפחות בשו"ת: א, רמח; ז, רמד) ולא ניתן לדייק ממנו שמודה באופן עקרוני לדעת רש"י.
2. אם התורה עצמה היא שמכוננת את גבולות הזכויות הניתנות לכל אחד (ולא ה'משפטים' או ה'פסיכולוגיה'), מה משמעות דבריו של ר' שמעון שקאפ לגבי תורת המשפטים הקודמת לציווי?
3. מדוע לר"מ לא ניתן להתנות על דבר שבממון?
4. לגבי זמרי ופנחס- אם אכן לזמרי מותר להמשיך ולחטוא, כי זו ה'טריטוריה שלו', ולכן אף מותר לו להתגונן כנגד פנחס, מה משמעות הציווי 'קנאים פוגעים בו'?
5. מדוע להסכמה הציבורית יש תוקף מחייב כלפי כל יחיד? בשיעור הסברת זאת בדרך דומה ל'אמנה חברתית', אך מדוע אין כח ליחיד לערער על עקרונות הסדר החברתי הקיים (אנרכיזם למשל אך לא רק), ובמקרה כזה מדוע יש כח לציבור להתערב בתחומי זכויותיו?
תודה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
3. הוא כנראה מבין שדיני הממונות אינם זכויות אלא חובות כמו שאר דיני התורה. אבל להלכה פוסקים כר"י.
4. קנאים פוגעים בו זה היתר ולא ציווי (אם יפגעו בו הם לא ייענשו, ואולי יש בזה אפילו מעלה). בדיוק בגלל זה לזמרי שמורה הזכות להתגונן, והפוגע צריך לקחת זאת בחשבון (ייתכן שיש כאן אפילו רצון לסנן את הקנאים שלא כל אחד יהפוך עצמו לקנאי אלא רק מי שבאמת מוכן לשלם את המחיר ולקחת את הסיכון). לעומת זאת, שליח בי"ד שבא להרוג אדם שחילל שבת או שרצח, שם העבריין לא יכול להרוג אותו, כי שם זה ציווי על שליח הבי"ד להרוג ולא רק היתר כמו בקנאים פוגעים בו (עמד על כך המל"מ בהל' רוצח). 5. ההנחה ההלכתית לגבי היחס בין היחיד לציבור היא כמו ההנחה המקובלת בכל מערכת משפטית. כמו החוק במדינה שמניח שכל יחיד חייב לציית לו ושיש זכות לשלטון להעניש את מי שלא מציית. אני מבין זאת כמשהו שאינו באמת ציות. יש כאן תפיסה אונטית שהיחיד הוא חלק מהחברה, וכשהיא מחליטה משהו זה מחייב אותו כי הוא עצמו החליט על כך (או נציגיו). יתר על כן, בהלכה לדעתי יש באמת אפשרות לחרוג מהחברה והמחויבות לציוויים, אם אדם לא מקבל את המחויבות שלו הוא מאבד את האפשרות שתהיה משמעות דתית למעשיו. עבירותיו אינן עבירות ומצוותיו אינן מצוות. כתבתי על כך מאמר, ותוכל לראות אותו כאן: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%9C%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94/ בעניין היחס בין יחיד לציבור, תוכל לראות כאן: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99/ וגם כאן: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%99%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98-%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C-%D7%95%D7%93/ וגם בהארה 15 בספרי שתי עגלות וכדור פורח. להתראות,
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer