שירת נשים
בטור האחרון (682) כתבת כך: "חשבו על שאלה של השתתפות בהופעה של זמרת. פוסק חרדי מן השורה ודאי יאסור זאת על הסף. גם אם השואל יסביר לו שהוא נהנה מהאיכות המוזיקלית של שירתה, אותו פוסק ודאי ידחה זאת על הסף ויחשוב שהוא רק מנסה למצוא היתר. ברור לאותו פוסק שמדובר ברצון שיש בו מרכיב מיני, אחרת מדוע שמישהו ירצה לשמוע דווקא זמרת. הוא מעודו לא שמע זמרת ולא מבין את הערך המוזיקלי שאנשים רואים בשירה כזאת. לכן מבחינתו שמיעה של זמרת היא בוודאי רצון לעורר הרהורים אסורים."
האם בעיניך יש מקום שלא לאסור על הסף השתתפות בהופעת זמרת? אם כן מדוע והאם תוכל להביא מקורות? רוב תודות.
איני רואה צורך במקורות. מקורות מוסמכים אין לזה, ומקורות מפוסקים כאלה או אחרים לא מעלים ולא מורידים. לגוף העניין, השאלה האם זה איסור עצמי או מניעת הרהורים. אני סבור כצד השני. יש לזכור שהאיסור על קול באישה לא נאמר במקורו על שירה אלא בכלל. כך שבין כה וכה האיסור עבר פרשנויות שונות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer