שלום הרב בעקבות מה ששלחתי לך היום בוואטסאפ המכתב של הרב שפרן -מעניינת אותי דעתך לגבי הדברים האמורים של הרב שמואל נדל בנו של ר' גדליה זצ"ל‎

מה ההיגיון בדבריו?
לכאורה ההנחה שלו היא שאין מחויבות לקיים את התורה, ואז כמובן שזה הגיוני…

לפני פסח בית הספר של הבת שלי ארגן ארוע של הנפת שתי הלחם. זה התחיל עם כמה ילדים לויים שתקעו בחצוצרות ארוכות. לאחר מכן כמה ילדים כהנים סחבו פלטות שדימו את את שתי הלחם. ואז צצו שני כבשים חיים. כהן אחד, אבא של אחד הילדים, נדרש להניף כבש אחד. ואז בקשו מהקהל להחזיק את הכבש השני. הלכתי להחזיק אותו. אמרו לי להניף אותו. אני לוי אבל זה היה רק בקטע של תצוגה אז נסיתי להניף. באמצע התנופה הרגשתי איך הכבש מתנגד לי אז הורדתי אותו. אחרי זה בקשו מכהנים לברך ברכת כהנים בלי ברכה (לא במסגרת חזרת הש"ץ). אני עונה אמן והכבש אומר מההה. אחרי זה התפתח דיון אם כאשר המנחה אמר "אלו כבשי שלמים" הוא הקדיש אותם או שזה היה רק להתלמד. אחרי זה הלכנו לכתוש חיטה.

*לפני שבועות

ישי,
אם הבנתי נכון, ההנמקה הטכנית שלו (למרות שהוא קיצר בהסברים הלכתיים ודן בעיקר בענייני הרגשה והתחברות, אז קח זאת בעירבון מוגבל), היא שרק חלק מהתורה שבעל פה נכתב, וחלק חשוב ומשמעותי נותר כמסורת בעל פה, ולכן כשהחלק שנותר בעל פה אבד מן המסורת, אי אפשר להשתמש בהוראות הכתובות כדי לשחזר את המצווה כי חסרים גופי תורה שאמורים לעבור במסורת הלא כתובה.

רוני
אז אני מבין שיש לו 2 טענות נפרדות.
אחת לגבי הרגשה והתחברות, ועליה מה שאמרתי נכון.
שנייה שהתורה שבעל שיש לנו היא מוגבלת, ולכן אפשר לסמוך רק על מה שיש לו פרקטיקה. מלבד שהטענה הזו מוזרה ולא ממש שמענו על האובדן הזה, לא ברור מה ההשלכה שלו. אם לכאורה יש להטיל תכלת, מדוע שהחיסרון בתושב"ע ישנה את זה? הדבר הכי גרוע שיכול לקרות הוא שלא עשית את המצווה במלואה. (אלא אם הוא טוען שישנו חיסרון בלבן, ואני מכיר מי שטוען את זה וטוען שבגלל חוסר יכולת להכריע כמה חוטי תכלת צריך הרי שממילא יש חשש לחיסרון בלבן [שזו טענה מוזרה בפני עצמה, מ"ש תכלת שא"א להכריע בה בניגוד למחלוקות אחרות], אבל הטענה הזו לא קשורה כלל למסורת בע"פ שאבדה)

ישי, אם הבנתי נכון, הוא לא רואה זאת כשתי טענות, אלא כשני צדדים של אותו מטבע. מה שאבד לנו באבוד המסורת הם דווקא גופי התורה שאחראים על הכיוונון העדין של המצווה עם החיים ואורחותם. וחוסר ההתחברות ואי הידיעה מה בדיוק עושים אחוזים זה בזה.
טענת "הכי גרוע שיכול לקרות…" היא לא טענה הלכתית. טענת 'אם לא יועיל לא יזיק' לא נפוצה בגמרא ,ו מלבד זאת הוא טוען שיש גם נזק – חוסר מחוברות.
אבל עדיף שתשאל אותו, אין טעם לעסוק בניחושים ובהשערות מה הוא סובר (אילו זו הייתה דעתי, הייתי מסביר אותה, אבל זו לא).

זו לגמרי טענה הלכתית. אם יש לכאורה חיוב, אז צריך לבדוק רק אם אין משהו נגד. תמיד אפשר להגיד שאולי אנחנו טועים. צריך בשביל זה שיהיה בסיס לספק, וגם אז אם אין חשש מנוגד הרי שספק דאו' לחומרא (אפשר לטעון שלא במצוות עשה אבל הוא לא אמר את זה).

ישי, לשיטתו הכללים שספיקא דאורייתא לחומרא, ולא רק ספק אלא אפילו חששא בעלמא שבוודאי לחומרא מדאורייתא (אפילו לשיטת הרמב"ם), נאמרו רק על במקום שיש מסורת חיה, כי המסורת היא התשתית לחיי תורה ומצוות.
(אני מסכים אתך לגמרי, רק מסביר את מה שהוא אמר).

ניראה לי שזו תמצית המחלוקת בין 'החרדיות' ל'ציונות הדתית' או בין רש"י לרמב"ם אם מקדש שלישי מין השמים או בידי אדם. הציונות הדתית רואה את הגאולה כדבר שנתון בידנו ותחילת הגאולה כבר בוצעה בידנו, לכן יש לפעול להשלמת הגאולה ע"י הקמת בית המקדש והקרבת קורבנות.
החרדיות גורסת כרש"י כל עינין הגאולה הוא עינין ניסי, מהסיבה שהיהדות שקיבלנו לא כוללת צורת שילטון מתאימה לזמננו ולא כוללת הקרבת קורבנות, איזה שילטון נקיים? דמוקרטיה שאין בינה למלכות ישראל ולא כלום או מלוכה כבימי דוד? לא התפתחה צורת שילטון יהודית הלכתית שהתאימה את עצמה לזמן.ואין לנו מסורת הלכתית שהתפתחה בהתאם למציאות בעינן הקורבנות, הניסיון להקריב היום זה כמו ניסיון להקים מלוכה.הפלא הוא שבאותה ציונות דתית שמקבלת בהכנעה גמורה ערכים אוניברסלים אופנתיים כגון פמיניזם וכו' פועלים להקמת בית מיקדש שאין משונה ומשוקץ ממנו בעולם הערכים של היום.אני מצפה ליראות את הסירטונים ברשת של שחיטת התמידים, הם כניראה יהיו באותה קטגוריה עם סירטוני דע"ש…

יעקב מ, סוף דבריך די מוזרים , אלו מהציונות הדתית שתומכים בפמיניזם הם לא אותם אלו שתומכים בהקמת המקדש בימינו וכד' אלו שתי קצוות בציבור הדתי לאומי שכנראה אינך מודע אליהם

לגבי סרטונים של שחיטת התמידים: דווקא סרטוני זבח הפסח של השומרונים מאוד פופולאריים ביוטיוב ואלפי ישראלים נוסעים מידי שנה להר גריזים לראות את הזבח (הוא לא יוצא באותו תאריך שלנו של פסח) מתוך סקרנות

אמיר,
דווקא אלה שעולים להר הבית גם פתוחים יותר מבחינה פמניסטית וכדומה. והשמרנים יותר גם נמנעים מעליה להר הבית.

יש הרבה בעיות טכניות בבניית בית מקדש (הראשונה שבהן מיקום המזבח). מכון המקדש לכאורה מתמודד איתן ועדין חוששני שיקח זמן עד שיתמודדו עם הכל. אך לא הייתי שאנן. אנשים חשבו שגם לא תהיה מדינה יהודית ופתאום לפני שבעים היא צצה (גם אם במתכונת של מלכות אחאב). בית המקדש עוד יכול לצוץ כאן הרבה יותר מהר ממה שאנשים חושבים. רק לפני שנה במגנומטרים, זרים נמנעו מכניסה להר הבית למשך שבועיים. מה שלא קרה אלפיים חמש מאות שנה מאז שירמיהו שאל "זרים מקרקרים היכלו ואיה נוראותיך?". נוראותיו כבר בדרך. יקרה משהו מבחינה רוחנית והזרים ימנעו מכניסה להר. אנחנו חיים בתקופה מבהילה והייתי נמנע מתחזיות שאננות.

בס"ד כ' באב ע"ח

בלי לקבוע מסמרות בדבריו של רבי שמואל נדל, שלא היה לי פנאי לעיין בהם, אעיר שיש מצוות שצריכות בשלות וכשירות נפשית מעבר ל'בן שלש עשרה למצוות'. כך למשל היו ממתינים בקיום מצוות פריה ורביה עד לגיל 18 (וכיום אף יותר מזה) מפני שנער בן 13 ונערה בת 12 עדיין לא בשלים לאחריות של חיי נישואין, ולכן אין התורה מחייבתם מה שאינם יכולים לעמוד בו.

יש דמיון בין העמידה לפני ה' למצב של נישואין, בשניהם יש שאיפה להגיע למצב של 'שכינה ביניהם', והאחריות לא פשוטה: האם יכולים אנחנו לעמוד בדרישות הטהרה שמחייבת עבודת המקדש? האם יכולים אנחנו לעמוד בדרישות החמורות של 'מורא מקדש' שלא להקל ראש לפני ה' (מה שלא פשוט לנו גם ב'מקדש מעט'…); האם יכולים אנחנו לעמוד בדרישות האחדות והשלום הנדרשות במקדש?

לא בכדי התנתה התורה את הקמת בית המקדש במצב של 'והניח ה' לכם מכל איביכם וישבתם בטח' (דברים יב,י),. בית ראשון נבנה אחרי שעמד מלך שאיחד את כל ישראל והתעורר לבנותו וגם הוא היה צריך להמתין עד שימלוך שלמה שבימיו ישכון העם בטח ללא מלחמות. בבית שני לא היה מלך, ומסתמא משום כך חשבו רבים ש'לא עת בית ה' להבנות' עד שעוררם חגי הנביא והבהיר להם שהגיע הזמן.

בדורנו נזקק לשאלה אחרי מלחמת ששת הימים הראש"ל הרב יצחק נסים זצ"ל (שנשאל על כך על ידי היועץ המשפטי לממשלה מאיר שמגר, בהקשר ל'אגודה להקמת בית המקדש'שביקשה להירשם) אחרי שהביא שיטות לכאן ולכאן בשאלה אם אפשר לבנות את בית המקדש ללא מלך או נביא? מסיק הרב נסים:

'מכל האמור יש להסיק, כי בהתקבץ רוב עם ישראל בארצו, ורוב זה הוא שיסכים בדעתו לבנותו, ואין עניין הבניין נתון לרצונו של יחיד או יחידים. לכשנזכה לכך – יתוועדו רבני ישראל והם שידונו ויחליטו בדבר.

מכל מקום, עניין זה שהוא הגדול ביותר של היהדות והיא התכלית של חיינו, ושלכך התפללנו ועינינו צופיות לזה כל יום וכל שעה – שמעשה אדיר ונורא זה שאין דומה לו, לא יעלה על הדעת שייעשה בידי אנשים, אלא שכל האומה כולה מקצה עד קצה תתעורר למענו וייעשה על פיה…'

(הרב יצחק נסים, לכלל ולפרט – הלכות קצובות, א, ירושלים תשע"ח, עמ' מט-נ)

נראה שבית המקדש הוא הקשר של כל ישראל אל בוראם, ולכן צריך שייעשה כשרוב הצם בארצו ומתוך רצון של רוב העם וחכמיו. נראה, איפוא, שמלבד העיסוק בהלכות המקדש עליו עורר ה'חפץ חיים' – ככל שנעורר את אהבת העם לארצו ונרבה אהבה ואחדות בין חלקי העם – נקרב בע"ה את בניין המקדש.

בברכה, ש"צ לוינגר

ש.צ -דברים יפים כתבת ואפשר לומר שמיתנת את דברי ר' שמואל נדל שהתבטא יותר בחריפות ["להקריב כיום קורבנות זה טירוף הדעת" "איוולת" ועוד ביטויי התנגדות חריפים יותר או פחות]

י.ד-אתה אולי מדבר ספיציפית על אישים כמו יהודה גליק שעמדותיו ייחודיות ושונות מרוב הפעילים של העלייה להר [אני לא נמנה עמם אבל מכיר את האנשים והסגנונות בכל הנושא ] רוב פעילי העלייה להר והעולים הם ממש לא מהמחנה הליברלי בציבור הדתי לאומי ,אלו שכתבת עליהם שנמנעים מעליה הם בעיקר מחוגי הר המור [אך לא רק] אך לא כל השמרנים בציבור הדתי לאומי מבאים מבית מדרש זה -יש למשל את תלמידי הרב דב ליאור שהם רחוקים מהקבוצה הליברלית ועולים להר ויש עוד

שצ"ל ואמיר – מה עניין בית המקדש לכאן? אפשר להקריב קורבנות גם בלעדיו. למה צריך את כל עם ישראל שיתבשל נפשית כדי שאני באופן פרטי אקריב חטאת על חילול שבת שלי בשוגג?

ד'
הפסוק אומר "והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם". מכאן למדו שכל קרבן שהוא לריח ניחוח לא ניתן להקרבה ללא מקדש. בדקו ומצאו שרק קרבן פסח איננו לריח ניחוח. במהלך מחקרי מבריק טענו בעל דרישת ציון והעמק דבר שגם לאחר החורבן עדין הקריבו פסחים במזבח ורק לאחר מלחמת בר כוכבא חרב המזבח והפסיקו להקריב פסחים. חטאת זה לריח ניחוח ולכן אי אפשר להקריב אותה ללא בית מקדש.

לשצ"ל
בטורקיה החליטו לחדש את ההלכה המוסלמית להשיא בנות מגיל 9 ומעלה:
https://www.gatestoneinstitute.org/12766/child-brides-turkey

אכן, אם מר ארדואן הגיע למסקנה שגם קטנות בשלות להקים משפחה – שיילך בכוחו זה ויבנה את בית המקדש, וייזכר לדורות ככורש ודריווש והורדוס שבנו את בית שני, ועליו ייאמר: 'מי שלא ראה בניין שבנה ארדואן – לא ראה בניין יפה מעולם 🙂

בברכה, ראג'יפ טאיפ לוינאוגלו