תענית ציבור ויחיד בימינו

1. כבר עסקו בזה הראשונים. הרמב"ן תענית טו ע"א מביא שני נימוקים: 1. אין בי"ד סמוכים ולכן אין חומר תענית דאורייתא כשאין סמוכים. 2. אין נשיא (סמכות שלטונית. הציבור הוא לא ציבור). וכן הוא בריטב"א תענית יב ע"ב ופסחים נד ע"ב. וכן בראבי"ה ח"ג הל' תענית תתנ"ד. וראה גם ברכ"י סי' תקעה ס"ג. אמנם יש מעמד כלשהו לגזירה של חכמי זמננו. ראה כאן פירוט.
2. לגבי תקיעה בימינו, ראה כמה הסברים במשנ"ב סי' תקעו ס"א.
לגבי תענית יחיד, עקרונית היא נוהגת בימינו. ראה פירוט כאן.
3. ניתן לומר שטעם המצווה בטל, אבל גם כשהטעם בטל יש בעיה לשנות הלכות שנקבעו בבי"ד כשאין לנו בי"ד (אלא במצב שבו יש נזק ועוד כמה אפשרויות שנרמזו בטור על קטניות). כך גם לגבי בקשות והודאות בתפילות בכלל. דומני שאפשר פשוט לנצל את ההזדמנויות הללו לקשר עם הקב"ה (בלי לבנות על ישועות).
אגב, הראי"ה 'קוק כותב בכמה מקומות ששינויים שנראים טכניים (אין עונשי מיתה, אין עמלקים וכדומה) יש להם טעם מהותי (בד"כ לא מודע גם לחכמים המתקנים והמפרשים) מאחוריהם. ואולי כיום התעניות לא נוהגות מסיבה טכנית, אבל מאחורי זה יש טעם מהותי שכיום זה לא רלוונטי.
——————————————————————————————
שואל:

1. לפי זה למה חכמי הדור לא נוהגים לגזור תעניות בשעת מלחמה או ירי רקטות על הארץ?
2.  יצא לי להכיר אנשים חרדים ליטאים שילדיהם לפעמים היו חולים במחלות קשות ורציניות (שלכאורה מצריכות תענית) ולא זכור לי שהם קיבלו על עצמם תענית (אולי לא סיפרו לי). האם זה נקרא שהם ביטלו עשה דאורייתא?
3. ההלכה הזאת למיטב ידיעתי לא נקבעה בבית דין, אלא היא הלכה דאורייתא. ובהלכות דאורייתא לא שייך הכלל "בטל הטעם לא בטלה התקנה". מילא לגבי תפילת 18 שנקבעה ע"י חכמים, אין אפשרות לבטל, אבל בהלכה דאורייתא, למה שלא נבטל (במקום שבטל הטעם)? 

——————————————————————————————
הרב:

1. כי הם יודעים שזו לא דרך נכונה לציבור כיום. ברגע שמדובר במדיניות הלכתית ולא בהלכה יש לבחון אותה לפי התועלת שבה. אבל במצבים קשים כן ניסו לתקן או לגזור (יש גם שאלת סמכות: מי יגזור ויתקן).
2. השאלה מהו מצב גרוע שבו יש להתענות. אני לא יודע אם יש לזה הגדרה הלכתית. לא בדקתי האם ה"כשם" ברמב"ם כוונתו להרחיב את הדין דאורייתא. מקופיא נראה לי שאין כוונתו לומר שזה עשה דאורייתא.
3. בהלכה דאורייתא לא דרשינן טעמא דקרא, שזה מקביל לביטול תקנה שבטל טעמה. ושוב יש גם בעיית סמכות, שהרי דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו. אמנם בדאורייתא לא צריך שהמניין המבטל יהיה גדול מהמתקן, אבל עדיין זו צריכה להיות סנהדרין.