אישה שזינתה בהסכמת בעלה

שלום הרב.

שאלה שמעניינת אותי, ואף על פי שניסיתי למצוא לה מקורות עיון נחלתי אכזבה לראות שאין כמעט מקורות לעיין בזה.
אשה שזינתה מרצון ובהסכמת בעלה (כפי שעושים היום בהחלפת זוגות) האם זה נקרא ניאוף?
מצד אחד ראיתי שאכן הגמ' בחגיגה (ט:) אומרת איזהו המעוות ולא יוכל לתקון וכו' הבא על אשת איש ואסרה על בעלה. ומצד שני הפסוקים בפרשת סוטה אומרים "ומעלה בו מעל" שהדבר נעשה שלא בהסכמתו של הבעל ותחתיו ובסתר. "ונעלם מעיני אישה" "והיא לא נתפשה".
וכן ראיתי שעיין בזה קצת הגאון בעל האגרות משה (אבן העזר חלק ד', סימן מד, אות ו') בדין אשה שנבעלה לגוי ברצון בעלה והעלה שהיה מקום להגיד שאם עשתה זאת בשוגג מוחלט שחשבה שמוכרחת לזנות כדי לרצות את בעלה שמא יש לומר שאינה נאסרת עליו.

וראיתי שאמנם יש לחלק במקרים של ניאוף, אחד שהוא חטא כלפי שמיים כפרשת קדושים "ואיש אשר יאנף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנואף והנואפת", שאינו תלוי במעילה בבעל אלא בעצם החטא עצמו. ומצד שני עצם "האיסור" שנאסרת על הבעל האם זה תלוי אם "מעלה בו מעל" ואם הדבר היה בהסכמתו אין כאן מעילה ואינה נאסרת עליו.

וגם עצם האיסור שנאסרת לבעל אינו נלמד בצורה מפורשת אלא מדרשה של "כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל". אבל האם היא אסורה מכך שהיא פשוט אסורה או כי מלאו הכי במצב רגיל הבעל יגרש אישה כזו כשיגלה שנאפה, אך במקרה כזה שרצה בדבר מה הדין?

ויש גם להעיר מהתוספות בזבחים (ב:) סתם אשה לאו לגירושין עומדת – "ואפילו זינתה תחת בעלה" ומעלים שם שיכול להשאיר אותה ולא לגרשה רק שלא תשמשנו.

אשמח לדעת הרחבה בנושא.