בעניין "המלך" במגילה
נכון אומרים שכל פעם שכתוב במגילה "המלך" בלי תוספת אחשוראש במגילה הכוונה גם להקב"ה, ובכן בקריאת מגילה ניסיתי לשים לב מתי מופיע רק "המלך" וגיליתי כמה דברים מפתיעים, אבל הכי קשה לי היו הפסוקים להלן:
"ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש, להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא.
ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו".
מה קשה? תמיד אפשר להסביר שהכוונה לקב"ה. בספירת מלכות שהיא שביעית הובאה המלכה (=שכינתא) לפני המלך. וכששכינתא מסרבת לבוא (ישראל חוטאים) המלך כועס.
אם הווארט הנ"ל נכון למה נצרך רבא לומר שנדדה שנת מלכו של עולם? זה מובן מאליו (וכ"ש להחולקים שם שסוברים שנדדה שנת אחשוורוש)
המחלוקת הנ"ל מקומה בפ"ק דמגילה
לא הבנתי את השאלה. מדובר בתיאור מטפורי, כמו כל תיאור של הקב"ה. מעבר לזה, כשאומרים שכל מלך הוא מלכו של עולם, לא בהכרח מתכוונים שכל פרט נאמר על שניהם. ייתכן שהפסוק כללית מדבר גם על מלכו של עולם, אבל יש מהפרטים שנכונים רק לאחשוורוש.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer