האין אנו חכמים יותר מאבותינו ?
שלום וברכה,
האין אנו חכמים יותר מאבותינו, הרי כבר אמר החכם: "העינים הן לפנים ולא לאחור" (הרמב"ם באיגרתו לחכמי מרסיליאה), מהו התחום של "שאל נא לדורות ראשונים", מה יוכלו לחדש לנו שאין אנו יודעים, האין השאלה לדורות ראשונים מטרתה ביקורת על בערותם והתנגדותם לתיקונים נכונים, תיקונים אשר יכלו להצילם מכל הרעות אשר מצאו אותם ?
בברכה, בנימין
בספר שתי עגלות טענתי שברמה של מנת משכל כנראה יש עליית הדורות. אבל האינטואיציה תלויה בקירבה למקור. "שאל נא לדורות ראשונים" לא נאמר על התייעצות עם חכמים מאיתנו, אלא על מעבירי המסורת ועדים על אירועים היסטוריים. כך ששם זה בכלל לא קשור לעניין.
אם האינטואיציה תלויה בקרבה למקור, מניין לנו הכוח לחלוק על דברי הקדמונים, הרי אפילו רבי ישעיהו מטראני טען "ואם תרכיב הננס על צוארי הענק מי צופה יותר למרחוק הוי אומר הננס שעיניו גבוהות עכשיו יותר מעיני הענק" (תשובות הרי"ד סימן סב), א"כ לאיזו אינטואיציה בדיוק הרב מתכוון, האם הרב חולק על משל הננס דלעיל ?
נ.ב: כידוע הרי"ד העתיק משל זה מספרו של ג'ון מסולסברי, תלמידו המובהק של ברנרד משרטר, שהביא משל זה בשם רבו.
המשל הזה עתיק יומין ונשפכו קולמוסים רבים בפענוח מקורו הראשון. בכל אופן, די ברור שאינו ממקור יהודי. אבל זה באמת לא חשוב כי יש בו אמת, וזה מה שחשוב.
אכן ננס רואה יותר המענק מבחינת מה שהוא רואה. ועדיין יש גם יתרונות לענק. עובדה היא שאמוראים לא חולקים על תנאים וראשונים על אמוראים, למרות שבתלמוד נקבע שהלכתא כבתראי. התמונה יותר מורכבת, והסברתי בשתי עגלות חלק מהמרכיבים השונים לכל כיוון.
וגם אם יש יתרון לקדמונים זה לא אומר שאין לנו רשות לחלוק עליהם. לפחות משתי סיבות: 1. יש ערך לאוטונומיה, לעשות מה שאני חושב גם אם אני טועה. 2. גם מי שחכם יותר לפעמים טועה.
ראשונים חולקים על אמוראים? היכן?
האם זה לא עומד בסתירה לסמכות התלמוד?
קרא שוב.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer