הכשרות של צהר
האמירה "זה לא כשר חד משמעית" היא שקר – חד משמעית.
הביקורת של הרב יעקב אריאל היא על עצם קיום השגחת כשרות פרטית שלא דרך הרבנות, ביקורת שהיא ידועה ולפתע כל מחריבי הרבנות (כשרויות הבד"צים, בתי הדין הפרטיים שלהם, הגיורים ועוד) תולים את יהבם ברבנות. לאחר שהרסו אותה מבפנים! הרב אריאל רוצה לחזור לרבנות ממלכתית של כולם, מה שלא נראה לי כ"כ בעתיד הקרוב.
מכאן ועד לאמירה העקרונית שהמזון שבהכשר של צוהר לא כשר?! אינה נכונה.
אפשר לומר שהוא לא סומך עליה, אבל לא כשר, זו כבר אמירה פוליטית.
אם כבר נכנסנו לדיון, מעניין מדוע הבד"צים שגם הם מערכות פרטיות מקבלים אישור של הרבנות וצהר לא. הרי הרבנות יכלה לתת אישור גם לכשרות של צהר ואז הם היו בדיוק כמו הבד"צים והכל היה נהדר, לא? כך הרגולטור המונופוליסטי שלנו (האוקסימורון שמתאר את הנתהלותה ומעמדה של הרבנות) היה נשמר לשמחת לב אלוקים ואדם. אה, שכחתי: בניגוד לבד"צים, צהר לא כשר – חד משמעית…
במחילה מהרב, אני מוחה על החריפות ועל הציניות. זה לא מכבד את הדיון העקרוני והרציני.
ראשית, אין כאן שום דיון רציני. אם יש – בעוונותיי לא הצלחתי להבחין בו.
שנית, לא היתה כאן שום ציניות. אני טוען שהרב אריאל שיקר. נדמה לי שבמילון אמירת לא אמת = שקר. אצלך במילון כתוב משהו אחר?
ממתי הבדצים מקבלים הכשר מהרבנות?
הם לא מקבלים הכשר מהרבנות. השימוש במונח כשר מותר על פי החוק רק על מה שכשר באישור הרבנות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer