כל מיני דברים‎

1]בעניין הכל צפוי- מקובל לפרש שהכל צפוי מראש,אך לפי הבנתי הכל צפוי- משמעותו שהכל יכול להתפתח בכיוונים שונים.

2]אני חושב שאתה מבלבל בין סוציאליזם לקומוניזם. כי הסוציאליזם הוא רעיון חברתי, שיש בו מרכיבים כלכליים. תחשוב על הפירוש המילולי!
ההוגים של הסוציאליסטים בשנות ה60 וה70 דברו בעיקר על בעיית הניכור שבין העובד למקום עבודתו.
לעומת זאת לעובדי קונצרן הענק קרופ- היתה תחושה של גאוות יחידה. לפירמות יפניות היתה מחויבות לעובדים שלהם.
לפני כ20 שנה נסע חבר שלנו -ע' לטאיוואן ללמוד שיטות גידול דגים בבריכות בטון. עבדו שם פועלות, עבודה פיזית די קשה, וכבר היה ציוד מכני שיכול היה להחליף את עבודת הנשים. לשאלת ע', ענה לו בעל החווה שהוא מחוייב לפרנסת הנשים ולכן הוא לא מחליפן במיכון!
עיקרו של הסוציאליזם הוא בדאגה ואחריות לכלל מרכיבי החברה. אין זה אומר שהמימסד הסוציאליסטי מחוייב להכתיב לפרט את חייו.
אני זוכר שבנעורי בשנות ה50 המוקדמות , דברנו בתנועת השוה"צ על הדגם השבדי, כמשהו רצוי.
הרי כיום אנחנו כבר יודעים יותר מתמיד שהמחשבה שצבירת עושר ע"י יזמים תגרום לטפטוף מטה של חלק מהעושר, טפטוף שיגרום לרווחה כלכלית-כללית, היא לא עומדת במבחן המציאות.
אמנם כוח הקניה של ההמונים גדל, אבל יוצרת דינמיקה של מחנק ושיעבוד.
2 מכוניות למשפחה וטלוויזיה גדולה בבית אינן יוצרות בהכרח תחושת רווחה. גם לא התאווררות פעם בשנה בחו"ל. אני בטוח שאתה מכיר בעיות אלו מחבריך ואינך נזקק לסיפורי.
שבת שלום וכל טוב

זה לא משנה. גם אם אתה מגדיר סוציאליזם כשיטה חברתית יש לו מטרות ברורות. לשפר את תחושת הרווחה. ולכן אתה יכול למדוד את יעילותו (האם אכן הוא משיג זאת). אבל ליהדות איני מכיר מטרות מוגדרות ולכן טענתי שאי אפשר למדוד את יעילותה.
אגב, אני לא מסכים שהעושר הקפיטליסטי מהיזמות לא מטפטף למטה. בהחלט כן, ועוד איך. אלא שהסוציאליסטים מנסים לשטוף את המוח לאנשים ולשכנע אותם שרע להם כי יש אי שוויון (הם לא מיליונרים כמו תשובה שעושה קופה על חשבונם), ומכונית וטלביזיה לא מביאות אושר (מה שלא נכון), וההסתה הזאת עצמה תורמת מאד לתחושת המחנק ולמיעוט האושר. בקיצור, הסוציאליזם מביא נזק גם בחברה קפיטליסטית.

הכל צפןי והרשות נתונה

צפוי הכוונה ידוע לקב"ה מראש. ואעפ|כ הרשות נתונה ובחרת בחיים.

היי מיכי

"סורי"- יהושע בן נון הזהיר את העם לעבוד את האל, שאם לא כן-אז!… האין זו מטרה ברורה ליהודי?
ביום יום שלנו- לא כל היהודים שומרי המצוות גורסים יהדות כמוך וכמו לייבוביץ.

אמנם רוב הוגי הדעות מגדירים את הסוציאליזם כרעיון שמטרתו לשפר את תחושת האדם בחברה,ועבדך הנאמן מוסיף נימוקים בטחוניים קיומיים,אבל רוב מצוות התורה שאנו מפרשים כחברתיות, אינן מפורשות כך במקור- אלא "כי עבדי הם".
לגבי טפטוף העושר למטה- ציינתי שאכן כוח הקניה של הציבור גדל, אבל תחושת הרווחה- מסופקני…היום הרבה משפחות צריכות 2 רכבים כדי להגיע לעבודה וממנה. צריכים רכב כדי להביא את הילדים למסגרות החינוכיות השונות. אחרי שתקועים שעות בפקקים, צריך טלוויזיה גדולה כדי לנקות את הראש.
אני מודה שלי אין זכות להטיף מוסר לאנשים כמו ילדי שגרים כמוני בבתים צמודי קרקע, שהם זללני קרקע, ומאריכים כבישים מגדילים את עומסי התחבורה.
אתה יודע מה גרם לארה"ב לפתח רשת כבישים מהירים מחוף אל חוף?
כאשר אייזנהואר פיקד על הפלישה לגרמניה הוא התרשם מאד מה"אוטובאן" בגרמניה שנסללו בפקודת הפיהרר. במקרה זה – היתה רשת הכבישים לרועץ לנאצים, כבישים אלו איפשרו לבנות הברית לדהור לתוך גרמניה. אבל אייזנהואר הסיק שיש פרויקטים שלא יבוצעו ללא מימון פדרלי, ולכן הוא יזם סלילת כבישים אלו, ולא היזמים הפרטיים!
בעלי הון אמנם תרמו הרבה להקמת בתי החולים שלנו ומוסדות להשכלה גבוהה . אבל תרשה לי להזכיר לך שחוץ מיוקר המחיה המטורף כאן בארץ, גם עלות הלימודים מאד גבוהה ביחס לארצות מפותחות. אילו י. תשובה וחבריו היו ציונים אמיתיים, היה עליהם לבטא זאת באחוזים אחרים לגבי תמלוגי הגז. וכיו"ב
אולי לא למדת את שירתו של דוד שמעוני [ממשוררי העליה השניה] ששם בפי גיבורו את הפסוק הבא: "מאי אהבת א"י- הסתפקות במועט".
ומשהו משיק: אמנם השבוע סו"ס הכריעו מדענים שאפקט החממה בטל בששים בעניין התחממות הגלובאלית [ויש מדענים הטוענים שבין 2020 ל2055 נחווה תקופת קרח קצרה] אבל בסה"כ עתיד צאצאינו בסכנה יותר חמורה מאשר עליית פני האוקיינוסים. בזבוז משאבים וזיהום האוויר והמים, אלו תופעות שמתרחשות כאשר המטרה העיקרית היא שגשוג כלכלי. ואכמ"ל!
ועוד משהו: כאשר מהטמה גנדי לחם לעצמאות הודו, הוא שיכנע את בני עמו להחרים את מוצרי הטכסטיל הבריטי. . באחד מבקוריו המדיניים באנגליה, הוא הוזמן ע"י משפ' דייוויס שהיו בעלי המטוויה בעיר דארוון כדי שיבין את מצוקת פועליהם שסבלו מאבטלה עקב החרם ההודי ,אבל גנדי הצליח לעורר הבנה בקרב הפועלים והם הריעו לו!
דרך אגב- בעלי המטוויה- היה קוויקרים וסוציאליסטים.

מה בעניין הכל צפוי?
שבוע טוב

​שלום ע'.
כבר כתבתי לך שלדעתי הפגיעה בתחושת האושר היא בגלל ההטפה הסוציאליסטית. העושר מטפטף למטה, אבל המטיפים הסוציאליסטיים מכניסים לראש של האנשים שהם לא מאושרים כי ליצחק תשובה יש יותר (ערך השוויון).
אני לא צריך את שמעוני כדי ללמוד על הסתפקות במועט, והצהרה גם לא מלמדת אותי כלום. הוא מצהיר שצריך להסתפק במועט ולא מלמד אותי מאומה בזה. לימוד משמעותו הנמקה וביסוס ולא הצהרות. אבל הקפיטליזם מלמד אותנו שהסתפקות במועט היא תביעה מהאדם הפרטי, אבל כמדיניות חברתית זו מדיניות לא נכונה כי היא מקפיאה את היצירתיות והמוטיבציה ליצור.

בקשר להכל צפוי, זה פירוש אפשרי. בד"כ רגילים לפרש "צפוי" במובן של לצפות=לראות.

איני יודע מהם "מטיפים סוציאליסטיים". אני רק יודע שאפשר היה לשפר הרבה דברים בארץ ובעולם אילו הטייקונים היו פחות חמדניים.
ובעניין הקשר בין יצירתיות ומוטיבציה ליצור. נו- באמת…
אם היו נותנים לך הרבה כסף תמורת הפסקת הגיגיך ופרסומם היית עושה עסקה זו?

אולי הייתי שוקל. אבל אם לא היתה מוטיבציה לפרסם ברור שלא הייתי מפרסם. למשל אם לא היו קוראים. אנשים לא מקימים מפעלים וחברות והמצאות כדי שהרווחים שלהם יחולקו בין כל היקום ואשתו. אז אני חוזר ומפנה אליך את ה"נו באמת".

מתשובתך נמצאתי למד ששכלנותך חזקה מאשר תשוקתך ליצור. בי כמו בעוד אנשים יצירתיים בוער הצורך למצוא פתרון למגוון בעיות, אחרים יוצרים במוסיקה,בציור,בריקוד וכו'. מי שיצירתי בנשמתו חייב ליצור- זה נותן טעם לחייו.
טעיתי שאמרתי לך אני יזם בנשמתי- יזם מחפש הזדמנויות לעשות כסף. ולא שאינני שם לב לדברים שעשויים להניב תשואה כלכלית נאה, אבל זה רק אם מדובר ברעיון חדשני משלי! יש יזמים כמו ביל גייטס,שאחרי שהם ממציאים המצאה מסויימת, הם ממוקדים בקידום תחום זה והופכים ליזמים, זה נכון גם לגבי אלון מאסק שהוא חדשני בכל כיוון שהוא.
לכן הכלכלה מונעת ע"י יזמים והקידמה הטכנולוגית ע"י ממציאים. רוב היזמים מסתפקים בניצול טכנולוגיות יעילות לקידום פרויקט כלכלי נטו. היזם יעשה ככל שניתן לכיסו, ולממש את חזונו הכלכלי, הרבה פעמים תוך התעלמות מסבל ונזקים שהוא גורם לסביבה האנושית ולטבע.
אם יהיה לו עודף הוא ישמח גם לתרום.
שבוע טוב

זה בכלל לא משנה מי אתה או מי אני. השאלה היא מהי המדיניות הציבורית הסבירה. הסברתי במייל הקודם שיש הבדל בין הדרישות מאדם זה או אחר (תשובה) לבין מדיניות שמופנית לכלל הציבור.