ליל הסדר

בפשטות אף אם מצוות צריכות כוונה ממ אין צריך כוונה מפורשת בליל הסדר על פי דברי החיי אדם בכלל סח וז"ל אבל אם קורא ק"ש כדרך שאנו קורין כסדר התפלה וכן שאכל מצה או תקע ונטל לולב אעפ"י שלא כיון לצאת יצא שהרי משום זה עושה כדי לצאת אעפ"י שאינו מכוין. עד כאן. ובודאי דסברא זו שייכת במצוה שמברך עליה תחילה. ויש לצרף בחלק ממצות הלילה שהם מדרבנן.

הרחיב בדברי החיי אדם ר' אשר וייס בטוב טעם ולשון מנומקת במנחת אשר פסחים סימן פא שאין זה משום סתמא לשמה אלא מצד צורת המצוה.

אציין שהמשנה ברורה מביא את דברי החיי אדם וממ כותב שצריך לכוון לכתחלה. אבל אם זכרוני לא מטעני לסברת המנחת אשר אף לכתחילה לא צריך כונה

ראשית, נשאלתי לגבי העבודה הראויה בלילה הזה, וכוונה ודאי ראויה גם אם אינה מעכבת.
שנית, זה גופא דין סתמא לשמה. דין סתמא נאמר במקורו (ריש זבחים ובפ"ב דגיטין) על לשמה ולא על כוונה, אלא שכעין סתמא לשמה אומרים הרבה פוסקים גם על כוונה.
איני מכיר את דברי המנח"א, אבל מה שתיארת כאן הוא בדיוק סברת סתמא לשמה על כוונה.